ברוכים הבאים לכנס עולמות, ביתם של הספויילרים, קוספליירים, וגיקים שאוהבים אחד ושונאים את השני (תייגו אחד מהם ואל תגלו מי זה מי).
נושא הכנס השנה הוא כמובן "גב תפוס", והוא מוקדש כמובן לכל אותם גיקים שחטפו דלקת בגב התחתון, הזניחו את עצמם ואז באו למתחם האשכול אחרי שלקחו בערך כל כדור אפשרי שקיים (חוץ מאלה שגנץ לא לוקח כי 7.62 לא נכנס לפה ובאופן כללי תמיד היתה לי פוביה מכדורים). אה, רגע. התכוונתי ש… נושא הכנס הוא… "בית"? בסדר, אבל למה להרוס?
זירה
השנה לא היתה זירה למשחקי חרבות, מה שיצר ויכוח מסויים. הויכוח הפך לפולמוס, שהפך למריבה, שהפכה לתגרה, שהפכה לבסוף לתכנית ריאליטי. תכנית הריאליטי הסתיימה בטורניר מדמם של גרזני ספוג שנערך בין חסידים ומתנגדים שלא הצליחו להסכים האם לערוך טורניר מדמם של גרזני ספוג, ולבסוף החליטו לתת לברנדון סנדרסון להחליט על כך באייקון הבא.
מרינה והמגזין
מרינה ברלין היא אדם מגניב להפליא שעוסק במגוון רחב של פעילויות: לקטורית, סופרת, משוררת, שופטת בפרס טיפטרי, מבקרת ספרים, פרויקט תרגום גפן ועוד. בקיצור, אנחנו לא סובלים אותה. היא גם יודעת להרצות, שכעיני זה מאוד מקומם וראוי לגינוי.
מרינה הרצתה על הוויה דולורוזה הידועה כ"הגשת סיפורים קצרים למגזינים בחו"ל". אמל"ק: אם אתם מקבלים מייל דחייה – אל תענו. אם אתם מקבלים מייל דחייה שמזמין אתכם לשלוח סיפור בפעם אחרת – אל תענו. אם אתם מקבלים הודעה שהטקסט עבר לקטורה – אל תענו. אם אתם מקבלים הודעה שהסיפור מתפרסם – תענו, אבל רק בתנאי שהמייל לא הגיע ממרינה שאולי בודקת את העירנות שלכם כי היא ממש, אבל ממש מוצלחת עד כדי בלתי נסבלת.
דרך הגב
הו, פיריפורמיס. הִילת ימַי, להט לֵילוֹתַי. חטאי, חיי. פי-רי-פור-מיס: בדל הלשון מטייל לו טיול בין שריר לעצב על האגן, ןאז נוקש לו בדיוק שלוש טפיפות: ד-ל-קת.
השנה נאלצתי לקצר את ביקורי בכנס ליום אחד, גם בגלל שידורים ביום השני אך בעיקר כי היה לי מעט קשה להתנהל סביב האנטומיה של הגב התחתון. אבל אל תהיו כל כך מרוצים שהרי העולם מתחלק לשניים: אלו שסובלים מבעיות גב ואלו שיסבלו מבעיות גב, ואין מצב שכולם שרדו את ת'אנוס.
ספוילר
אבנר שחר קשתן העביר הרצאה מרתקת על הספוילר כישות בפני עצמה בעידן המודרני, ההיסטוריה שלו והאופן בו המבקרים והקהל מנסים לתמרן סביבו במחול מורט עצבים.
גם אבנר יודע להרצות היטב ולכן גם הוא דמות בלתי נסבלת בעליל. הקהל פיתח כלפי אבנר איבה של ממש כשהאיש התוודה שהוא חסין ספויילרים. לעזאזל איתו.
אני חושב שהרגע שובר הלב ביותר בהרצאה היה כאשר אבנר גילה לכולם שהמילטון מת בסוף. אוף, עכשיו אני בחיים לא אוכל לראות את המיוזיקל הזה, בלי שום קשר לעובדה שזה קרה לפני 300 שנה והייתי אמור לדעת את זה בעצמי.
לסיכום: אל תראו הרצאות של אבנר, כי האיש הנורא הזה עלול לגלות לכם גם שהטיטאניק טבעה.
על שלל
קופסאות העל שלל הן יוזמה מופלאה של האגודה לצ'פר את באי הכנס. בכל אחת מהן ישנו לקט אקראי ומפתיע של אביזרים והפתעות הקשורות לקהילה ולאגודה. השנה צורפו לקופסא גם סיפורונים שנכתבו במיוחד עבורן. אחד מהם נכתב על ידי עבדכם הנאמן ("יפי הבלורית והסהר") ואשמח לדעת מי הזוכים המאושרים שקיבלו אותו.
בורג ואמנות אחזקת הנבל
הדס סלוין הינה חובבת ידועה של קונספט "מוח הכוורת" עליו הרצתה באייקון האחרון. בכנס הנוכחי הרצתה הדס על הבורג, האויב המיתולוגי מיקום סטר טרק. למי שלא יודע, הבורג הם ציוויליזציה מרושעת להחריד המסיירת ברחבי הגלקסיה. כאשר הם נתקלים בציוויליזציה אחרת המעניינת אותה, הם ממהרים להשתלט עליה באופן מזעזע על ידי בינג'ים של דיסקברי, וכן – זה באמת מחריד כמו שזה נשמע.
גם בהרצאה הזו נהניתי עד מאוד, ובפרט מהציטוט שהדס הכניסה לפנתיאון: "אין בורג רע, יש בורג שרע לו."
סיכום
עולמות הוא כנס מגוון מצד אחד, אך עדיין לא עמוס להחריד באייקון. מזג האוויר השנה ריחם עלינו, לאחר שכמה שנים היינו רגילים לחמסין המסורתי.
כמות האירועים הנמוכה שארגנתי לעצמי (וזו הסיבה לסיכום הקצר מהרגיל) הייתה החלטה טובה: חזרתי הביתה כשאני עדיין זוכר איך קוראים לי.
הפער בן הכנסים הראשונים שהגעתי אליהם לפני כעשור, כשלא היכרתי אף אחד, לבין הכנסים בשנים האחרונות, כאשר אין מספיק כנס כדי להגיד היי לכל מי שאני מכיר כיום (ויש כל כך הרבה מכם!) הוא בלתי נתפס בעיני. בהזדמנות זו, דרך אגב, אני רוצה להודות מקרב לב לרוני וריקה שאירחו לי לחברה בארוחת הצהריים ושמעו את טרוניותיי על החיים, היקום וכל השאר. חברים זה נחמד, ובמיוחד כשהן משכנעות אותי לנסות אגדאשי. זו הפעם הראשונה בחיי שטעמתי טופו טעים. נשבע לכם.
להתראות באייקון 🙂
הכותב המתוסכל 