התחלה
היא: בוקר טוב, ראית אולי את ה…
הוא: בוקרררר טוב, ובררררוכה הבאה לפררררק מס' 55.
היא: אתה… מדבר עם ריש.
הוא: ובפרק זה, נדבר על טקסטים שיצאו משליטה, הערות שוליים זדוניות, ומו"ל אחד שהשתגע.
היא: אתה מדבר כמו קריין בגלי צה"ל, תפסיק עם זה.
הוא: הו, ועל כך בדיוק חשבו המכשפות במאה ה-14.
היא: אבל… רגע, מה זה היה עכשיו? למה זרקת אותי למקום אחר בטקסט?
מבנה
היא: ומה פתאום התחלת נושא אחר עכשיו?!
הוא: מיצינו את הקודם, המשכנו לבא בתור.
היא: איזה מיצינו? איזה מין מבנה יש לספר הזה? אין פה שום סדר ליניארי!
הוא: לא צריך ליניאריות. מה שיפה פה שהכל קשור אחד בשני, כמו רשת.
היא: תרבותית?
הוא: כמו רשת יפהפיה של בורגים שבה כל סייבורג מחובר לשני.
היא: עשית את זה רק כדי שיהיה לך תירוץ לדחוף את פיקארד, נכון?
הוא: מאיפה את יודעת? לחצת על הלינק?
היא: אוף, אני כל כך הולכת להתחרט על זה.
הערת שוליים
הוא: האמת שתמיד רציתי לכתוב "הוא והיא" עם מלאנתלאפים הערות שוליים.
היא: האמת שתמיד רציתי לפרק אותך למלאנתלפים הערות שוליים.
הוא: יש פה באמת אסתטיקה של זרימה שלא חשבתי עליה. הרי מהי התרבות האנושית אם לא רצף אסוציאציות תרבותיות שלאו דווקא מוכוונות לפי קשר היסטורי, אלא על בסיס זכרון קיבוצי של ארכיטיפים שכל אחד הוא למעשה היזון חוזר של קודמיו והבאים אחריו?
היא: מאמי, אתה על חירטוט.
הוא: זה ממש מסע!
היא: לא היית אמור לכתוב עכשיו איזה רומאן ישראמן?
(פאוזה)
הוא: זה תחקיר.
כיוון
היא: אוף עכשיו לחצתי על לינק מאיפשהו, ואין לי מושג איך חזרתי דווקא לכאן או מאיפה הגעתי!
הוא: מאיפה אני יודע? מה אני, דין סטוקוול?
היא: לפחות תעשה מאמץ.
הוא: אולי מכאן?
היא: לא.
הוא: או כאן?
היא: תודה לאל, לא.
הוא: אז אולי כאן?
היא: אוף, אני בחיים לא אגיע לסוף הטקסט. אני אקפוץ כאן לנצח בין אסוציאציות של רעיונות וארכיטיפים.
הוא: זה נפלא!
היא: מה. נפלא. בזה.
הוא: יש פה כזה עושר של מידע, תרבות, היסטוריה, והכל קשור אחד לשני עם הערות שוליים!
היא: זה שטני! אוי…
הוא: אחלה, גם הוא מוזכר כאן!
היא: …שיט.
פיטמה
היא: רגע… כבר הייתי פה פעם!
הוא: וכבר אז אמרתי לך שתחזרי.
היא: אתה באמת עשית מראה מקום על זה?
הוא: זה הוזכר היכנשהו בטקסט, לא היתה לי ברירה.
היא: רק בגלל שהזכירו משהו איפשהו לא אומר שצריך לשים את האיפשהו הזה בתוך המשהו שאנחנו עכשיו עליו!
הוא: זה משהו-משהו מה שאמרת.
היא: וואללה יופי. רואים שאני מפזזת?
הוא: חשתי בפיזוז.
היא: אפשר לעבור הלאה?
הוא: שנייה, תני לי להוסיף עוד מראי מקום. סטארטרק, שטן, הארי פוטר, דיסני…
היא: מצידי תישאר כאן, אני עפתי.
הוא: לא נורא, את תחזרי. שנינו יודעים שתחזרי לכאן שוב.
אסוציאציות
הוא: ואת יודעת מה אני הכי אוהב באסוציאציות בספר הזה?
היא: שהן מובילות לסקס.
הוא: שבסוף, לא משנה מה אתה עושה ודרך איפה אתה הולך…
היא: זה מוביל לסקס.
הוא: ואיזו הערת שוליים שלא תבחר, ועם כל הקשר תרבותי כלשהו…
היא: סקס.
הוא: בסוף כל האסוציאציות מובילות לסקס!
(פאוזה)
היא: יש לך פה מראה מקום על סקס?
הוא: לא.
ספר
היא: כשאני אמרתי לך שאתה צריך לקרוא יותר, התכוונתי ש…
הוא: אני יודע! התכוונת שאני צריך לקרוא ספר אולטרה גיקי שעצם המבנה שלו הוא סופר גיקי בעליל, ושטובע בשלל רפרנסים שלכאורה לא קשורים ושייתנו לי אינסוף אופציות לעשות "הוא והיא" שלא נגמר?
היא: זה ממש, אבל ממש לא מה שהתכוו…
הוא: תודה מאמי, את לא יודעת איזה כיף זה! גם אני אוהב אותך!
היא: (חורקת שיניים) לא אמרת שאתה צריך לכתוב ספר על ישראמן?
הוא: אמרת לך באיזו הפנייה שאני כבר לא זוכר שאני עושה תחקיר! רגע, האם עשיתי מראה מקום על תחקירים?
היא: לא!
מכשפות
הוא: אגב מכשפות, האם יש לך פיטמה שלישית?
היא: רגע, מה אני עושה פה? אני יכולה להישבע שלפני רגע הייתי בהתחלה!
הוא: נו? ותראי איזה יופי יצא לך המראה מקום!
היא: אנחנו צריכים לדבר על ההתלהבות שלך מהקשרים.
הוא: הממ. את מתכוונת למה שאמרתי בהתחלה, שהפרק יעסוק ב…
היא: אם עוד פעם תדבר כמו דמות של המספר בסרטי דיסני, אני עשויה לפגוע בך.
הוא: אולי תעשי עליי כישוף? כי זה לגמרי ייתן רלוונטיות למראה מקום הזה.
שטן
היא: אני חושבת שמי שכתבה את זה היא השטן.
הוא: אז איך את רוצה שהיא תהנה בחיים?
היא: אני לא מתכוונת ולא מסוגלת להשתתף באורגיית הרפרנסים הזאת.
הוא: זה בגלל שלא קראת את הספר.
היא: מישהו אי פעם סיים לקרוא את הספר?
הוא: ברור, רני גרף.
היא: אתה בטוח?
הוא: ממש לא. המבנה של הספר הוציא אותו מכלים. יש מצב שהוא הוציא אותו לאור רק כדי שלא יצטרך לקרוא את ההעתק שמש.
היא: אני לא מתפלאת.
הוא: השמועות אומרות שהמראה מקום לרובוטים בפרק על סטימפאנק שבר אותו. לא ראו אותו מאז.
היא: זה ממש משולש ברמודה של הערות שוליים.
הוא: רואה? כשאת רוצה את יכולה!
מסע בין כוכבים
היא: הנה, לחצתי על הלינק ועכשיו אני רואה שצדקתי וסתם רצית תירוץ לדבר על פיקארד. שוב.
הוא: הבעיה שלך שאת לא מפרגנת.
היא: אהא.
הוא: זה כמו שעכשיו עושים לפיקארד את המוות. אף אחד לא נותן לו ספינה כדי שהוא יעמיד פנים שהוא צעיר ב-30 שנה רק כדי שיוכל להרביץ לרומולאנים.
היא: אתה אומר שאני כמו צי הכוכבים?
הוא: אני אומר שאת עושה חרא של איילת טריאסט.
היא: תמשיך ככה וייגמרו לך המראי מקום.
הוא: אז אני סתם אקשר למקום אקראי. למשל להתחלה.
היא: אבל זה לא קשור!
הוא: אז אני אעשה מה שאני תמיד עושה.
היא: מה?
הוא: אני אגיד משהו על הארי פוטר, והנה דפקתי עוד מראה מקום בלי מאמץ.
דיסני
היא: אבל איך דיסני קשור לכל זה?!
הוא: הילדה התמכרה בזמן האחרון ל"יורשים".
היא: נו?
הוא: פתאום קלטתי שכל הדבר הזה הוא ריפרור אחד מתמשך לסרטי דיסני, רק כדי שמישהו יוכל לדפוק קופה על מכשפות ונבלים שכבר הפסידו!
היא: נו?
הוא: אז זה לא מוסרי. אתם דיסני! אם תאגיד של מליארדים שהשתלט על מארוול ולוקאס פילם ומאריך כל הזמן את תוקף החוק על זכויות יוצרים כדי שיוכל לתבוע את הצורה למי שמעז לחשוב על מיקי מאוס בלי רשות לא יכול להיות מגדלור המצפון של העולם המערבי, אז מי כן לעזאזל?!
היא: אתה על חירטוט. שוב.
הוא: ומה המצאתם לי עכשיו פתאום ילד לג'אפר? מי תעשה איתו ילד, ואיך יהיה לכולם מקום במנורה?
(פאוזה)
היא: אז אתה רוצה שנארגן צפייה משפחתית ביורשים השני?
הארי פוטר
היא: אבל מה הקשר להארי פוטר?
הוא: נכון וולדמורט פיצל את הנשמה שלו לשבעה הורקרקסים?
היא: זה לא מדוייק, כי היה גם את הארי שהיה הורקרקס לא מתוכנן ואני לא מאמינה שזכרתי את זה עכשיו ומה לעזאזל עשית לי?!
הוא: אז נועה מנהיים פיצלה את הנשמה שלה לשבע מאות מראי מקום. היא חיה לנצח דרך התיזוז האינסופי של כולנו.
היא: אז זו התכנית שלה!
הוא: מגן עדן לגיהנום, מאלוהים לשטן, מאגדות עם למלכה אליזבת, מספריות למרתפי עינויים, מבתי חולים לבתי משוגעים… בסוף כולנו פיאונים של רפרנסים.
היא: ואם זה ייכשל?
הוא: איילת טריאסט תייצר לה פעולת הסחה ע"י אנקדוטות על טעויות בתרגום.
סיום
היא: יש, אנחנו בסיום!
הוא: רגע.
היא: לא האמנתי שנגיע לכאן!
הוא: שנייה, את לא מבינה.
היא: זה הסוף, אתה מבין? אין יותר אחרי זה!
הוא: אבל…
היא: אין יותר ריפרורים, מראי מקום, אסוציאציות, הקשרים או הפניות!
הוא: ובכן… זה לא כל כך מדויק.
היא: מה? על מה אתה מדבר?
הוא: נשאר עוד משהו.
היא: מה נשאר?
הוא: הביבליוגרפיה.
מוקדש בהערכה אינסופית ל"הרשת התרבותית" מאת נועה מנהיים והפודקאסט "האחיות גרים" בהגשת איילת טריאסט ונועה מנהיים. לעולם לא תסתכלו על הערות שוליים באותו אופן אחר כך.
הכותב המתוסכל 
