כללי

אחרוני האבירים האפלים

אזהרת ספויילרים ל"אחרוני הג'דיי", "שובר שורות" ו"האביר האפל"

כבר כמה ימים אני שקוע במחשבות על "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי".

יצאנו מהסרט חסרי נשימה ומותשים. מלכת היופי מרוצה עד הגג. הילדים הדאיגו אותי מעט יותר, בעיקר מכיוון ספקטרומיסט הבית: דאגנו שמא אורך הסרט ייתן את אותותיו, ואכן הילד החל להסתובב בחוסר מנוחה באולם הקולנוע במשך כל המערכה האחרונה. מזל שהאולם היה די ריק… לעומת זאת, כאשר הם נשאלו בדרך חזרה איך היה, התשובות נעו על הטווח שבין "כיף!" ל"מהממםםםם…" אז גם שם נרשמה הצלחה.

אני יצאתי מהסרט עם עיניים נוצצות ורמת אדרנלין גבוהה, אך עייף. זהו סרט שנוצר על מנת לתת משמעות למילה "ואווווו!!!" הסרט מושקע ומוקפד, עתיר אקשן ברמות מטורפות, כתוב היטב ומרובה מערכות. אולי אף יותר מדי. יש שם אוסף נרטיבים שכל אחד מהם יכול לפרנס סרט אקשן איכותי נפרד. הסרט תופס את הצופים בגרון החל מהשנייה הראשונה ועד האחרונה, בלי טיפת הפוגה. מדי פעם במהלך הסרט (אבל רק מדי פעם, נשבע לכם) ביקשתי שהחבר'ה ב-ILM ינוחו טיפה עם ה-CGI והפיצוצים. הקונפליקט הדרמטי בין לוק סקייווקר לריי עניין אותי יותר מהמרדף מורט העצבים בין המסדר הראשון למורדים. בנוסף לכך, ריי היא דמות נפלאה והדינמיקה בינה לקיילו רן חורכת את המסך.

קשה לי למתוח ביקורת על היוצרים לגבי הדחיסות המתישה של הסרט. יש להם נעליים ענקיות להיכנס אליהם, והם לא פסחו על אף טריק ישן או חדש כדי לבצע את המשימה הכמעט בלתי אפשרית הזו. הקביעה של מבקרים רבים שמדובר בסרט הסטאר וורס הטוב ביותר (אולי אף יותר מהאימפריה מכה שנית) היא בהחלט במקום ואינה מוגזמת. הסייג היחיד שיש לי, אם בכלל, הוא העומס. רק הסצינה האחרונה על ירח המלח, לדוגמא, יכולה לפרנס סרט שלם משל עצמה.

מכיוון שאני מניח שקוראי הבלוג הזה לא מופתעים ממה שכתבתי עד כה (יכול להיות שסיפרתי פעם כמה אני אוהב את הסרטים האלה), אני אנסה להתייחס לשני נושאים שלא ממש ראיתי שהועלו במקומות אחרים.

אוזימנדיאס

ריאן ג'ונסון הוא הוירטואוז שניהל את הפרויקט הזה, ועמד מאחורי מושכות התסריט והבימוי. הרזומה שלו מכיל את לופר, שהוא אחד מסרטי המסע בזמן היותר טובים שנוצרו בשנים האחרונות, וכן את בריק והנוכלים בלום, שאותם לא ראיתי. אבל יצירות אלו אינן הסיבה מדוע שמו של ריאן ג'ונסון נחרת בזכרוני, וגם לא אחרוני הג'דיי. אני מכיר את ריאן ג'ונסון בזכות אוזימנדיאס, הפרק המופתי של שובר שורות שנחשב, ככל הנראה, לפרק הדרמטי הטוב ביותר שאי פעם שודר בטלוויזיה. ספויילרים ל"שובר שורות" מכאן ואילך.

שובר שורות מספרת את סיפורו של וולטר ווייט, מורה לכימיה עני, מרוד ומושפל, אשר לאחר שפרש ממיזם מבטיח שהקים עם חבר, פיספס את הזדמנות חייו להתעשר והפך לאדם מתוסכל. בפתיחת הסדרה מאובחן ווייט עם סרטן ריאות קטלני, ועל מנת לממן את הטיפולים הוא מחליט לעשות כסף מהצד על ידי ייצור ומכירה של קריסטל מת': סם מסוכן, ממכר ויקר. וולטר ווייט, מדען מוכשר ואדם רב תושייה, הופך בהדרגה מאזרח שומר חוק לסוחר סמים אכזרי ומניפולטיבי, המייצר את הקריסטל מת' הטוב ביותר בעולם, ואינו לוקח שבויים. בדרך הוא משקר לאישתו ומנהל משחקי חתול ועכבר עם גיסו, סוכן בכיר ביחידה ללוחמה בסמים שאינו יודע שקרוב משפחתו המקסים מנהל חיים כפולים.

הפרק "אוזימנדיאס", הוא הפרק הלפני-לפני-אחרון של הסדרה. בפרק זה, החיים של וולטר מתפוצצים לו בפנים. האמת עליו יוצאת לאור. הוא הופך למבוקש. אישתו מעיפה אותו באיומי סכין מביתם, מכיוון שהיא סופסוף מבינה עד כמה הוא מסכן אותם. ומעל לכל – כתוצאה מתכנית הימלטות שהשתבשה, נאלץ וולטר לראות את גיסו, האנק, מוצא להורג על ידי כנופייה של ניאו נאצים.

זהו פרק דחוס, מרתק, מורט עצבים וקורע לב. כל הפרק הוא רצף סצינות שלא נותנות מנוח, כאשר כל סצינה כאילו מניחה את היסודות לבניית הסצינה הבאה. האנק מוצא להורג, וולטר בורח עם חבית מלאה בכספי הסמים שלו באמצע המדבר. אישתו של וולטר, סקיילר, שולפת עליו סכין. בנו אומר לו שלא רוצים לראות אותו. וולטר חוטף את בתו התינוקת. ומעל לכל, שיחת טלפון בין וולטר לאישתו, כאשר הוא יודע שהמשטרה מאזינה:

סקיילר: "איפה האנק?"
וולטר: "את לעולם לא תראי אותו שוב." (…ומזיל דמעה אחת בלתי נשכחת)

סיפור מתח מורט עצבים, בחור שעבר לצד האפל והמחיר הנורא שיקיריו משלמים. אולי זה רק אני, אבל אני לא חושב שאחרוני הג'דיי יכל למצוא במאי טוב יותר.

הג'דיי האפל

"אחרוני הג'דיי" מתהדר בכך שהוא חותר תחת מהות אבירי הג'דיי, כפי שנבנתה אצל הקהל מאז 1977.

"תשכחי מזה," מפציר לוק מריי, "תפקידם של הג'דיי הוא להיעלם." היא מסרבת לשמוע, והוא נאלץ להוכיח לה פעם אחר פעם שכל מה שהג'דיי מייצגים זה סוג של בבל"ת. שהם כישלון. שבנקודת הזמן הנוכחית, עדיף להם להיעלם כי כרגע הם לא חלק מהפיתרון, אלא חלק מהבעייה. שקיילו רן ודארת' ויידר אומנו על ידי מסדר הג'דיי ועברו לצד האפל לאחר כישלון מסדר הג'דיי לגלות את הסכנה מבעוד מועד. וכאשר היא מתווכחת איתו, הוא מגלה לה את האמת האיומה על מה שקרה בינו לבן סולו.

האופן בו בנו לנו דמות הירואית של גיבור אצילי, ואז מפוררים לנו את מה שהדמות הזו מייצגת, מזכיר לי במידה מסויימת את הנרטיב שהוצג ב"האביר האפל". אזהרת ספוילרים לאביר האפל.

שם לקחו את מושג גיבור העל רק כדי לבנות עלילה שמראה שבאטמן המוכר והאהוב מביא יותר נזק מתועלת, מכיוון שהאגרסיביות שלו בהדברת הפשע המאורגן רק דחפה את הגנסטרים לערב את הג'וקר הבלתי צפוי. אולי, תוהה נולאן, בימאי הסרט, היה עדיף לתת לאנשים כמו הארווי דנט והמפקח גורדון להתמודד עם הפשיעה באמצעים לגיטימיים במקום להפוך את השמירה על הסדר הציבורי לקרקס מדמם של מתקפות טרור?

שני הסרטים לוקחים מותג מוכר ומאתגרים מחדש את תפיסת הצופה לגבי המסר הגלום בו. שני הסרטים הם מותחנים אינטנסיביים חסרי מנוח. שניהם בנויים על דמויות אובסיסיביות (אני מסתכל עליך, פו). בשניהם יש עלילות משנה המהוות סרט בתוך סרט, אשר במבט שני לא נראות כל כך רלוונטיות לעלילה הראשית (הקזינו ו-DJ בג'דיי, החטיפה מהונג קונג באביר). בשניהם יש גיבורים הנאלצים להתעמת מול דמות אחרת אשר מטיחה בהם האשמות קשות ולמעשה חותרת תחת מה שהצופה תופס כהירואיזם (ריי מול לוק, ברוס מול פוקס, וגם פו מול אדמירל הולדו). ובסופו של דבר, שתי היצירות מעלות נקודה מעניינת (אולי אף מהפכנית) לפיה הניצחון לא תלוי בגיבור העושה מעשים גדולים מהחיים, אלא דווקא באנשים הרבה פחות מושלמים אשר עושים דברים פחות הירואיים כדי שאנשים אחרים יוכלו לחזור הבייתה בשלום. באחרוני הג'דיי זו אדמירל הולדו שפשוט מנסה למלט כמה שיותר אנשים (ונכשלת בגלל אקט המרידה של פו) או רוז שמצילה את פין לפני שהוא מקריב את עצמו למען משימה חסרת סיכוי. באביר האפל זה גורדון שמנסה להסתדר עם האמצעים המוגבלים שיש לו במלחמתו בפשע המאורגן, גם כאשר הארווי דנט משתגע ומנסה לרצוח לו את הילד, או האסירים על הספינה שמסרבים להשתתף בתכנית הסנאף-ריאליטי של הג'וקר.

ואחרון חביב: בשניהם מתחבא בסוף טוויסט על התכנית האמיתית של "הטובים" – תכנית המילוט של הולדן בספינות התובלה הקטנות, ומערכת הניטור והעקיבה המתוחכמת של באטמן בגות'האם.

ומה הלאה?

תגובות הקהל כלפי אחרוני הג'דיי מקוטבות באופן חסר תקדים. אני מניח שאף אחד לא אוהב שאומרים לו שהדבר הזה שקוראים לו "ג'דיי" זה חרטאבונא שנכשלה פעם אחר פעם באופן מחפיר. אני חושב שאין עוד הרבה אנשים כמו ריאן "אני זה שריסק לוולטר ווייט את החיים בלי למצמץ לרגע" ג'ונסון, שיש להם אומץ בכלל להעלות מסר שכזה מול גיקים שגדלו על הסרטים האלה. אבל סחתיין על האומץ, בן אדם. אחרוני הג'דיי אינו סתם סרט, זו אופרת חלל מרהיבה, מאתגרת ובלתי נשכחת.

אני לא יודע אם זה פרק הסטאר וורס שאנחנו צריכים, אבל זה כנראה פרק הסטאר וורס שהפרנצ'ייז הזה ראוי לו. לפחות כרגע.

מודעות פרסומת
רשומה רגילה
הומור

תקווה חדשה ושמה "רוג אחת"

כרגיל: אזהרת ספויילרים חמורה למי שעוד לא צפה ב"מלחמת הכוכבים: רוג אחת"!

הכל החל כשקיבלנו החלטה ללכת ארבעתנו לראות את "רוג אחת" בתלת מימד. ושלא תחשבו שזה היה קל.

איך שיצאנו מהבית נתקענו בפלאשבק של ג'ין ארסו. עוד פעם יתומה, עוד פעם Daddy Issues. ככה התסריטאים אוהבים את הגיבורים שלהם בסטאר וורס – מדוכאים ואקזיסטנציאליסטים.

עוד לא נגמר הפלאשבק, וכבר נתקענו בפקק שנגרם כאשר המורדים ניסו לחלץ את ג'ין. אני לא אומר אל תחלצו אותה, אבל למה דווקא בצומת בית ליד? אתם יודעים כמה היא פקוקה, קיבינימט. ניסינו לבקש מהטייס תובלה הדפוק ההוא טרמפ חילוץ, אבל לך תדבר עם מי שעורק מהאימפריה.

מפה לשם הגענו לאולם בלחץ. אל תדאגו, היה זמן לקחת פופקורן, טוב ששאלתם. הבעיה הייתה שאיך שנגמרו הפרומואים אנחנו קולטים שאנחנו בכלל לא באולם הנכון! לא ג'דיי ולא נעליים. כמו שאנחנו מתגנבים החוצה אני שומע את הקול הצרוד של סו גררה: "מהההה זהההה???"

"אל תדאג, אח שלי," ניסיתי להרגיע, "כולה טעינו באולם ואנחנו זזים לאולם הנכון. אתה מבין, היה לי כתוב שורה 5 ואני בטעות חשבתי שזה אולם 5, הבנת?"

"שקריייייים!!!" גנח לי באוזן הסייבורג חולה הקצרת, "רמיייייהההההההה! הונאאאאאההההה!"

"נו חלאס, גררה. מה אתה, בגין?"

"תגיד לי," אמר סו ולקח שכטה, "ראית אולי את התמנווווון שליייייייי?"

אבל לא היה לנו זמן לענות, כי יש כולה שעתיים ובזמן הזה צריך לארגן כוח משימה, לטוס להילחם באימפריה, להכיר את הדמויות, להזדהות איתן ואז להרוג את כולן (חוץ ממי שאמור להופיע בסרט הבא).

בעוד האימפריה נושפת בעורפנו וחיילי הסער מפספסים אותנו כל הזמן, מצאנו את האולם הנכון. בכניסה חיכה לנו K-2SO. שאל אותי למה איחרנו. הסברתי לו שהתבלבלתי בין מספר השורה למספר האולם. אמר לי שאני אידיוט. אמרתי לו שזה לא יפה לדבר ככה. אמר לי שזו דעתו וזו מדינה דמוקרטית, ומי שזה לא מתאים לו יכול לגור בגולה כי כאן זו מדינה יהודית והבית היהודי לא מתנצל. עניתי לו שזה עדיין לא נותן לו זכות לקרוא לי ככה. אמר לי שאני אלך להזדיין ובטח שמאלן כמוני לא יגיד לו איך לדבר. רציתי לענות לו, אבל אז מלכת היופי אמרה לו שרובוט עם דעה בוטה משלו זה ממש מקסים והוא אמר תודה. הלכתי לקבור את עצמי בזמן שהם הוסיפו אחד את השנייה בפייסבוק.

פיטר קושינג הדיגיטלי הראה לנו איפה המקומות שלנו, ורגע אחרי זה ניסה לגנוב לנו את פרויקט כוכב המוות מתחת לאף. אמרתי לו שיחפש ת'חברים שלו והוא הלך. איך שהוא הלך אני מרגיש נגיעה בכתף ושומע נשימה שלא ניתן לטעות בה.

"ב'אנה, ויידר… איפה היית עד עכשיו?!"

"כן, אהה…" ענה לי קול הבס שובה הלב, "יכול להיות שקצת איחרתי."

"נו, למה אתה מחכה? הנה הסצינה שלך, מחכים לך כבר חצי סרט!"

"ששש…. תנמיך את הקול!" לחש לי כמו שרק סית' לורד עם מסכת נשימה יודע ללחוש, "אני לא רוצה שקושינג ישמע אותי."

"קושינג?" תמהתי, "הפגר הדיגיטלי?"

"הפסיכי הזה מקריפ אותי מאז 77," אמר הדארת', "הוא לקח את התפקיד שלו יותר מדי ברצינות. אי אפשר היה ללכת לידו בהפסקות בלי שיזרוק לך משפטים כמו 'איפה בסיס המורדים? גלה לי מיד!' או 'אל תתנו לו להימלט!'. תאמין לי, כשאתה אוכל סופות חול בתוניסיה, הדבר האחרון שאתה צריך לשמוע זה שחקן בריטי שנכנס יותר מדי לתפקיד."

אחרי שהצלחתי להרגיע את ויידר, שמעתי לפתע מישהו מהשורה לפניי שלא מפסיק למלמל.  כשהיטתי אוזן, הבנתי שמה שהוא ממלמל זה "I'm one with the Force, the Force is with me, I'm one with the Force, the Force is with me…"

"אולי קצת יותר בשקט שם?!" התרעמתי.

"תסלח לי מאוד, אדוני!" ענה לי הסיני העיוור, "זו מסורת של אלפיים שנה! בנפשינו הדבר! אתה קורא לעצמך ג'דיי?!"

"אני ממש לא ג'דיי."

"אבוי!" נכמרו רחמיו, "תינוק שנשבה! רוצה להניח איתי לייטסייבר?"

"ממש לא."

"נו, 5 דקות וגמרנו. חסר לנו מידי-כלוריאנים בשביל מניין," היכה בי שנית.

"ואז תפסיק?" שאלתי בתקווה חדשה.

"פחחח נראה לך?" נקם בי הג'דיי, "מתי בפעם האחרונה ראית סרט הוליוודי עם סמכות רוחנית שלא הייתה סיני שמדבר בקלישאות?"

***

וכך, בין פיצוץ לפיצוץ, בין להק סקוואדרונים לכוכב מוות רב עוצמה, בין רובוט ממוחשב לחיילים שיוצאים למשימה אובדנית, בין יתומה אמיצה לאביה המדען, בין לורד סית' אחד בחליפה אימתנית לנסיכה מיתולוגית שמפציעה לרגע בחסדי האפקטים, ישבו אם, אב, גמד וגמדה, עם משקפי תלת מימד… ונהנו.

רשומה רגילה
הוא והיא

הוא והיא #24

הוא: מאמי, רציתי לספר לך ש…

היא: יש! יש!!! סוף סוף!!!!!!

הוא: סוף סוף מה?

היא: סיימתי את ההצעה לתזה!

הוא: באמת? כל כך מהר?

היא: זה פשוט לא רצה להיגמר.

הוא: מה את אומרת.

היא: זה מרט לי את העצבים והפך אותי לעצבנית וחסרת מנוחה כבר 10 חודשים!

הוא: את חושבת?

היא: זה הרס אותי!

הוא: לא שמנו לב.

היא: זה קילקל לי אפילו את השעות שלא היית כאן, וזה השעות הכי יפות שיש לי כל היום!

הוא: אשתדל להיעדר יותר בעתיד.

היא: התזה הזו רדפה אותי!

הוא: היה לי חשד.

היא: כמו ישות אדירה בעלת כוח רצון משלה ההורסת כל מה שנקרה בדרכה!

הוא: באמת הרגשנו משהו באוויר.

היא: היא היתה כוכב המוות… ואני אלדראן.

הוא: אוקיי, הפתעת אותי עכשיו.

היא: נחיל מטאורים השוטף את הסמולוויל שלי.

הוא: אהא… אני פוחד.

היא: קוביית בורג ענקית המשייטת על פני שאיפת חיי האקדמית ומאיימת להטמיע עד כדי חידלון את האינדיווידואליות ושמחת החיים שלי.

הוא: רגע, מאיפה הבקיאות הפתאומ…

היא: זינומורף המטביע אותי בחומצה לפני שמחבק הפנים הארור מטיל בי את הביצה שלו.

הוא: מאמי? את שומעת אותי?

היא: נחיל סיילונים השוטף את 12 המושבות שלי.

הוא: שיט, 10 שנים של טחינת מוח חוזרות אלי כמו בומרנג.

היא: כל הדאלקים והסייברמנים בעולם מקיפים אותי… ואני אסירה אומללה הכלואה בפנדוריקה של מחקר סטטיסטי.

(פאוזה)

הוא: אהה… זהו?

היא: כן, נראה לי שהשטויות שלך יצאו לי מהמערכת.

הוא: בטוחה?

היא: כן. אני רק מקווה שלא אצטרך יותר לשמוע לא על התזה הארורה, ולא על האנטרפרייז/ד"ר הו/גלקטיקה/הנוסע השמיני/סטאר וורס שלך.

הוא: וואללה…

היא: אז על מה רצית לדבר איתי?

הוא: אחרי שאני כותב "הוא והיא" על התזה שלך, אני הולך לכתוב הרצאה ל"עולמות" על אנטרפרייז, ד"ר הו, גלקטיקה, הנוסע השמיני וסטאר וו…

היא: לך לעזאזל, טוב?!

רשומה רגילה
הוא והיא

הוא והיא #11

אזהרת ספויילר לסיום של "אנטרפרייז"

 

הוא: מאמי, מה את עושה עכשיו?

היא: כותבת הצעה לתזה. זה יהיה בנושא

הוא: מצוין, אז אם את לא עושה משהו חשוב, אני צריך להתייעץ איתך בדחיפות.

היא: הצעה. לתזה.

הוא: אני חייב לעדכן אותך בנושא קריטי.

היא: אם זה הולך להיות משהו מטופש כמו סטאר וורס, או צ'יט ליסט, או

הוא: ראיתי "הכוח מתעורר" סוף סוף ואני רוצה להוסיף את ריי לצ'יט ליסט.

היא: יש לך בגרות נפשית של אייווק.

הוא: נו, מהר! אני לא נעשה צעיר יותר וקיילו רן מתחזק מרגע לרגע!

היא: 😐

הוא: הוא הנבל בסרט, והכי גרוע: הוא הXX XX XX XX XXX XXX!

היא: מה זה היה עכשיו?

הוא: שמתי גלאי ספויילרים בוורדפרס. כל פעם שמופיע ספויילר זה מצונזר אוטומטית.

היא: מה אתה אומר?

הוא: נסי.

היא: בחתונה האדומה XXXXXXXXXXXXXXXXXX

הוא: הצחקת אותי עכשיו. הוא עולה על משחקי הכס בלי מאמץ.

היא: קייזר סוזה הוא בעצם XXXXXXXXXXX

הוא: תעשי לי טובה.

היא: דארת' ויידר הוא אבא של לוק.

הוא: לא נראה לי שיש מישהו שלא יודע.

היא: טריפ מת בסוף של "אנטרפרייז".

הוא: לא נראה לי שיש מישהו שאכפת לו.

היא: אם אני לא מסיימת את התזה בגללך, ימצאו את הגופה שלך בחולות של ראשון.

הוא: דיברנו על ספויילרים, לא על ניחושים מושכלים.

היא: תגיד, מי כבר יש לך שם בצ'יט ליסט?

הוא: דנה סקאלי, הבלונדה מ"גלקטיקה", דנה סקאלי…

היא: כבר אמרת אותה.

הוא: כן, אבל היא שווה בטירוף ומגיעה לה תשומת לב כפולה.

היא: לפחות יש הגיון בפסיכוזות שלך.

הוא: חוץ מזה יש שם ג'ניפר גארנר, סקרלט ג'והנסן, ג'וליאן מור

היא: ג'וליאן מור? וואללה?

הוא: יש לי איזה קטע עם ג'ינג'יות.

היא: אה, כמו ליטה אלכסנדר ואיבנובה? אוי ואבוי, אני

הוא: מצוין, רואים שלמדת אצלי משהו!

היא: …לא מאמינה שזכרתי אותן.

הוא: זה כל כך נחמד שאת עוזרת לי לתחזק את מערכת הנישואין שלנו. תודה מאמי.

היא: תגיד לי, ג'דיי פסיכוטי שלי… לפחות זה סרט טוב, הסטאר וורס החדש?

הוא: ברור. יש שם כל מה שאפשר לצפות מסרט סטאר וורס: קרבות חלל, רובוטים, קרבות לייט סייבר, צד אפל של "הכוח", עלילה שמותנעת על ידי מתחים וטראומות בין הורים לילדים

היא: הורים וילדים…? שיט, על זה התזה שלי! שוב פעם אני מתעכבת, זה כל כך מעצבן!

הוא: רואה? אמרתי לך שהיה עדיף לעזור לי עם הצ'יט ליסט.

רשומה רגילה
הוא והיא, הומור

בדרך לחנך את הילדים עוצרים בטאטואין

הוא

הכל התחיל כשעבדתי בבית (בעיקר שיחקתי בסמרטפון) ונתקלתי בפוסט ממש חשוב (על יודה).

הגמדה הייתה בקרבת מקום ולפתע המילים הנפלאות ביותר בגלקסיה יצאו מפיה: "אבא, מה זו הבובה הזאת?"

הייתי בשוק. זו הזדמנות של פעם בחיים להציל את נשמתה לפני שאני מאבד אותה לנסיכה סופיה לנצח.

"מתוקה, זה יודה. והוא מאוד חכם."

"אבל מה הוא עושה?"

"הוא מלמד את הנסיך לוק להיות גיבור!" היא בעולם של נסיכים ונסיכות, הייתי חייב לתקוף עם אוצר המילים הנכון.

"באמת? אבל מי זה לוק?"

"הנה, זה לוק. הוא חייב ללמוד איך להילחם בחרב כדי להציל את הנסיכה ולהילחם בדארת' ויידר הרשע!"

רציתי להרחיב עוד בנושא, אבל הגעתי למסקנה שהיא קצת צעירה מדי מכדי שאדון איתה במיתולוגיות ומוטיבים אדיפליים מטרידים בקלסיקות מודרניות. בקיצור, לאחר שסיימתי…

היא

…לבלבל לילדה את המוח, הוא ישר מיהר לבלבל לי את המוח.

"יווו את לא מאמינה, היא שאלה אותי על סטאר וורס! התחלתי לתת לה הרצאה על סטאר וורס! והיא לא השתעממה!"

"אתה מתכוון שהיא לא השתעממה כמוני?"

"בדיוק!"

כן, סמכו על בן זוגי שיידע לדבר ללב הבחורה. אני פשוט לא מבינה על מה הוא מבזבז את האנרגיות שלו. נשבעת לכם שלא ידעתי שהיה יותר מסטאר טרק אחד לפני שפגשתי אותו. מאז שאני איתו – זו אולימפיאדת רפרנסים בלתי נגמרת. אני טובעת בביצה המכילה תוכניות של אייקון, ספרים של ג.ר.ר. מרטין, אסופות של אסימוב ופרקים של באפי. הרבה באפי. לפחות הרווחתי מזה את אנג'ל (החתיך!).

עשינו פעם מרתון סטאר וורס. הוא רצה לקחת אותי להליך גט מזורז ברבנות כשהבעתי סימני התענינות ב"אימת הפאנטום". "אני לא אשמע דברים כאלה אצלי בבית!" הוא צרח. שלחתי אותו לשאוב אבק ולעשות לי קפה כדי שירגע.

שאלתי אותו: "מאמי, לפחות אתה מתכוון להראות לה את הגירסה החדשה המשופצת, עם כל האפקטים המגניבים האלה?"

הוא הסתכל עלי כאילו…

הוא

…תקעו לי לייטסייבר בגב. לא האמנתי שהיא אומרת לי דבר כזה.

"גבירתי הנכבדה," אמרתי בטון הרציני ביותר שיכולתי לגייס, "בבית הזה האן יורה ראשון, הבנת אותי?"

היא לא הבינה. לא זכרה בכלל את הסצנה. הרווחתי עוד פעם כיסוח דשא. וקפה. כלומר, היא הרוויחה את הקפה, אני רק את הדשא.

מפה לשם, מלכת היופי מנחיתה עלי עוד פצצה.

"מאמי, אולי תוריד לה גם 'אווטאר'? היא ראתה בצהרון ושאלה אותי על זה היום."

תגידו לי, היא רצינית? איך אפשר לחיות בעולם בו ג'יימס קאמרון לא זכה באוסקר על…

היא

…ואז הוא התחיל לבלבל לי את המוח על ג'ימס קאמרון ואוסקרים וטיטאניק ואווטאר ושליחות קטלנית והנוסע השמיני 2, ודפק לי נאום חופר על הקולנוע של היום, ואיך הבמאים המוכשרים באמת לא זוכים באוסקר על היצירות הנכונות שלהם, ובלה בלה בלה.

אני שואלת אתכם, קוראים וקוראות: האם המילה "גיקיאדה" רשומה בכתובה? אני חיפשתי וחיפשתי ופשוט לא מצאתי. הדבר היחיד שכן מצאתי זה שהקפה עליו. לפחות עם זה הוא לא יכול להתווכח.

הוא

אל תאמינו לה, אני יכול להתווכח על כל דבר. לנצח בויכוח זו הבעיה, אבל בכתובה לא רשום שאני צריך לנצח. כתוב רק לגבי הקפה.

שתי היצירות הוקרנו לגמדה והגמד. לא נרשמה התענינות מיוחדת מצידם, שזה די מאכזב. לעומת זאת, מלכת היופי דווקא נזכרה מחדש בכמה היא די אוהבת את אווטאר. יצאתי קרח מכאן ומכאן. טוב, אם להודות על האמת, זו באמת יצירה מרשימה מאוד ברמה הטכנית-קיבינימט-עם-קאמרון. טוב, גם התסריט לא רע. כלומר, גם אני נהניתי לראות. כלומר פנדורה זה באמת מקום מגניב. כלומר, הסרט די מרתק. כלומר… נו, רדו ממני כבר, עלוקות!

לגבי סטאר וורס… ננסה בפעם הבאה. אולי עכשיו הם לא התחברו, אבל… I sense the force is strong with these ones.

עדכון: ורד טוכטרמן הפנתה את תשומת ליבי לסרטון הבא. לאחר שכמעט הקאתי מצחוק, אני מביא אותו לפניכם:

רשומה רגילה