הוא והיא, הומור

הוא והיא #8

הוא: מאמי, קראת מה כתבתי לבלוג של היצ'קוקולוגית?

היא: לבלוג של מי?

הוא: היצ'-קוקו

היא: עזוב, יותר מדי אותיות.

הוא: התכוונת שזה ארוך מדי?

היא: אל תחמיא לעצמך.

הוא: בקיצר, כתבתי שם על אהבתי לסרטי היצ'קוק.

היא: אוי ואבוי, זה ההוא עם הגופות?

הוא: לא רק גופות, יש גם בלונדיניות. לפעמים הוא גם אוהב לשלב בין השניים.

היא: כן, חששתי מהמשפט הזה.

הוא: יופי, אז עכשיו אחרי שהתקדמנו בנושא הזה

היא: לא התקדמנו לשום מקום ואתה מפריע לי.

הוא: אפשר להמשיך לעצם העניין.

היא: אתה עדיין מפריע לי.

הוא: תגידי, מאמי… זו שאלה שמציקה לי הרבה מאוד זמן: איך תכננת להיפטר ממני?

היא: אני… מה?

הוא: נו, בואי לא ניתמם. זה ידוע שכל אישה מחפשת דרכים להיפטר מהגבר שלה, בדרכים אלימות ואלימות פחות

היא: כולם פסיכופתים אצלך בראש?

הוא: …וזה ממש מסקרן אותי לדעת מה תכננת בשבילי. אני רק מקווה שזה לא משהו מעפן כמו כוס חלב מורעלת.

היא: שאלוהים. יעזור. לי.

הוא: אני מקווה שתכננת לי משהו מיוחד, כמו רציחה מסוגננת במקלחת עם כמה מאות שוטים וכינורות צרחניים.

היא: נראה לך? אני אחליק לפני הדקירה השנייה.

הוא: אולי תשימי אותי על אוטובוס עם פצצה מתקתקת ותחכי שאתפוצץ כשהשעון יגיע לקיצו?

היא: תחבורה ציבורית בארץ היא עינוי גדול יותר מכל פצצה מתקתקת.

הוא: אם את באמת אוהבת אותי, את תרדפי אחרי עם מטוס ריסוס.

היא: מאיפה אני אשיג עכשיו מטוס ריאני לא מאמינה שהתחלתי לענות לך ברצינות על זה.

הוא: יודעת משהו? ציפורים בארובה. לגמרי ציפורים רצחניות בארובה.

היא: 😐

הוא: צודקת, מאיפה תאלפי אותן עכשיו? רגע, יש לי רעיון מצוין!

היא: אני לא אוהבת את הסרט שאתה חי בו.

הוא: תשכרי תזמורת גדולה…

היא: כן, זה מתחיל להישמע הגיוני.

הוא: ורוצח שכיר…

היא: אה, בוודאי!

הוא: ובדיוק ברגע בו מכים במצילתיים הוא ירה בי!

היא: כן, יש בזה הרבה הגיון…

הוא: את רואה?

היא: …כי באמת שום דבר לא מפריע לו לירות בך בתחילת ההופעה, או ברגע שאתה מתיישב בכיסא, או בכלל כשאתה קם בבוקר, או כשאתה הולך ברחוב. כן, אתה צודק, צריך לחכות סרט שלם בדיוק לרגע בו מכים במצילתיים.

הוא: זה ערוך היטב!

היא: זה לא הגיוני.

הוא: יש לך רעיון יותר טוב?

היא: אוקראינים.

הוא: אה, ברור… רגע, מה זה היה?

היא: אוקראינים. שילמתי בזמנו לכמה אוקראינים לארוב לך ולסגור עניין. הם קיבלו את כל הכסף וממתינים להוראות.

הוא: אוקראינים? מה מתוחכם בזה? אין בזה שום דבר אקזוטי! נראה לך ש…

היא: אוקראינים.

הוא: את בטוחה שאת אוהבת אותי?

היא: אני יותר אוהבת את הנחישות של האוקראינים.

הוא: אני לא מאמין. שלושה עשורים של בקיאות בסצינות רצח של היצ'קוק, ומה שהולך לגמור אותי זה אוקראינים.

היא: שמעתי שהם אוהבים לחתוך אצבעות קודם.

(פאוזה)

הוא: לפחות תשכנעי אותם לזרוק אותי ממגדל אחרי זה?

מודעות פרסומת
רשומה רגילה