הוא והיא

הוא והיא #16

היא: מה אתה עושה עכשיו?

הוא: עכשיו? כותב את רשימת הקניות באתר של הסופר.

היא: יופי, אז בוא כבר למיטה ונסיים את היום.

הוא: איזה למיטה? אני צריך לכתוב.

היא: כבר כתבת. את הקניות.

הוא: אין לך משהו לעשות עכשיו?

היא: אם כבר אמרת

הוא: אוי ואבוי.

היא: הלכתי לראות אאוטלנדר.

הוא: פחחחחחחחח. תעשי לי טובה, את והאופרת סבון שלך.

היא: זה גילטי פלז'ר איכותי!

הוא: זה היה פעם טוב, אבל זה כבר לא מה שהיה פעם.

היא: אבל ג'יימי!

הוא: מאמי, לג'יימי היחיד שמהווה איזשהו מוקד עניין עבורי יש קשיים בכתיבה עם יד ימין וקונפליקט בין האקסית שלו לאחותו.

היא: איזה קונפליקט?

הוא: האקסית שלו. היא אחותו.

היא: לא רואה איתך "משחקי הכס".

הוא: אבל

היא: לא רואה איתך את הדרמה התקופתית הזו

הוא: כמו אאוטלנדר.

היא: שמתרחשת בתקופה מאוד אכזרית לנשים

הוא: כמו אאוטלנדר.

היא: ויש בה כמויות של אלימות

הוא: כמו אאוטלנדר.

היא: והרבה יותר מדי סקס.

הוא: ג'יימי. אבל מאאוטלנדר.

היא: אין לך משהו לעשות עכשיו?

הוא: אני רוצה, אבל את לא נותנת לי לכתוב.

היא: תעזור לי, אני בקונפליקט.

הוא: כמו ההיא מאאוטלנדר. נשמע לי שאת זקוקה לייעוץ.

היא: ייעוץ? אבל מי

הוא: מהר, תשיגו לי את ענבל שגיב נקדימון!

(פאוזה)

היא: מה זה היה עכשיו?

הוא: הזעקתי את ענבל שגיב נקדימון. היא המומחית האיזורית לענייני אאוטלנדר וג'ינג'ים.

היא: אוקיי, אבל למה לצעוק ככה?

הוא: זה כמו בסרטים. מזעיקים מישהו והוא ישר בא.

היא: אז זה מה שאתה עושה?

הוא: אני אוהב להזעיק. בדיוק כמו בסרטים.

היא: מישהו אי פעם הגיע בעקבות האזעקות שלך?

הוא: בוודאי, פעם הגיעו…

היא: חוץ מהשוטרים שבאו לטפל בתלונה על האזעקות שלך.

הוא: אה. אז לא.

היא: ומה זה אומר…?

הוא: אוי ואבוי… את מתכוונת ש…

היא: כן, חמוד. אתה יכול, קדימה.

הוא: אלוהים אדירים. אני… לא חי בסרט?

היא: יש עולם שלם של אירוניה במה שאמרת עכשיו.

הוא: עולם שלם?

היא: אפשר לכתוב אפוסים שלמים בעולם האירוניה הזה, שרוחב היריעה שלהם יגרום ל"שיר של אש וקרח" להיראות כמו חמשיר.

הוא: זה לא יכול להיות…

היא: יכול מאוד להיות.

הוא: ותראי, היא עדיין לא באה. מעניין למה.

היא: (נשימה עמוקה של מדיטציה) אלוהים, קח אותי לאינוורנס, אני מבקשת כל כך מעט.

הוא: יודעת משהו? נראה לי שהיא מאוד עסוקה.

היא: אה ברור, וזו הסיבה למה היא לא התייצבה. אפשר לשאול מה היא עושה כל היום?

הוא: את רצינית? מתרגמת, משפחה, ילדים, תיקים…

היא: מה זה היה עכשיו? תיקים?

הוא: היא תופרת תיקים בשעות הפנאי.

היא: סליחה?

הוא: לכל אחד יש תחביב. אני כותב הומור נישתי לקהל סופרמצומצםעדלאקיים, היא תופרת תיקים מגניבים.

(פאוזה)

היא: תשיגו לי את ענבל שגיב נקדימון!

רשומה רגילה