הוא והיא

הוא והיא #40

הוא: הנה תראי, כבר תכננתי הכל.

היא: פפפףףףףף. נו יאללה, תריץ.

הוא: אני הופך לסופר במשרה מלאה.

היא: כן.

הוא: כותב ספר…

היא: אני בטוחה.

הוא: …שנהיה רב מכר.

היא: בוודאי.

הוא: מוכר אותו להוליווד.

היא: ספילברג, מאמי, ספילברג.

הוא: הסרט נהיה הצלחה מטורפת.

היא: ספילברג תותח.

הוא: מזמינים אותי לקומיקון.

היא: קומי-איך?

הוא: אני תופס שם את סטפן קינג…

היא: עדין לא הבנתי איפה הקומי פה.

הוא: או אולי אפילו את ג'ורג' מרטין…

היא: אבל איזה קומי?

הוא: …ומכסח את האימאימא שלו בפוקר. כל הכסף שלו אצלינו, ואז בום! אנחנו עשירים.

(פאוזה)

היא: אהא.

הוא: זו תכנית יציבה כמו הגיברלטר.

היא: אני לא בטוחה שאנחנו סגורים על המילה "יציב".

הוא: לא השארתי שום דבר ליד המקרה.

היא: "יציב", מאמי. פתח מילון.

הוא: מה תרצי לקנות עם הכסף? ווילה? יאכטה?

היא: בעל שיודע להכניס כלים למדיח כמו שצריך. ראית איך אתה מסדר שם כלים? לא שיחקת בטטריס אף פעם?

הוא: שיחקתי, אבל כל פעם שהשלמתי שורה היא נעלמה, וזה לא קורה במדיח המזורגג הזה!

היא: (אנחה) אני כל כך צריכה שינוי. הקונספט של "אהבה ממבט ראשון" קוסם לי יותר ויותר.

הוא: מה את אומרת. אני רוצה לראות אותם משחקים טטריס עם המדיח.

היא: מאז שאני רואה את זה, אני מגלה על עצמי דברים.

הוא: נו שיט.

היא: אני רצינית! למשל, שמתי לב שפעם גם אני דיברתי על ילדים כל הזמן כמו ההיא מהתכנית. אני נורא מזדהה איתה.

הוא: ספרי לי על זה. מאמי, דיברת איתי על ארבעה ילדים לפני שהתחתנו אפילו.

היא: מותק, לא נעים לומר אבל בכלל רציתי חמישה.

(פאוזה)

הוא: חמ… חמי… סליחה?

היא: חששתי להרתיע אותך.

הוא: אה… ובכן…

היא: יודע משהו, מאמי? אני מרגישה עכשיו בשלה לעוד כמה ילדים בבית.

הוא: אני לא כל כך בטוח ש…

היא: זה הדבר הכי נכון עכשיו. בוא, בוא נעשה עוד כמה זאטוטים! זה יהיה כיף!

הוא: רגע אחד!

היא: נלך לשילב! נבחר דולה! תלווה אותי ביחד לשקיפות עורפית!

הוא: אבל… אני לא יכול, כי… כי… אני צריך לכתוב רומאן! אל תפריעי לי! יש לי רומאן לכתוב! שומעת?! רומאאאאאן!!!!!!

(רץ לחדר עבודה)

(נועל את הדלת)

(רעש הקלדה)

היא: אלוהים, הדברים שאני צריכה לעשות כדי שיזיז את התחת.

מודעות פרסומת
רשומה רגילה
הוא והיא

הוא והיא #39

היא: בוקר טוב, מאמי.

הוא: בוקר טוב לך ולמאזינים, ולצופי כאן 11!

היא: אה… הכל בסדר?

הוא: אנחנו כאן בארוחת הבוקר המשודרת אלייך מאולפני "כאן תרבות", וגם מאולפני כאן 11, ואם פספסת אותנו את יכולה לתפוס אותנו בערוץ הפודקאסטים בכאן OD.

היא: לקחת ריטאלין מקולקל הבוקר?

הוא: יש לנו היום ארוחה מרתקת, אנחנו נגיש קפה, וגם קורנפלקס, וגם לחם עם חמאה, וגם פנקייק…

היא: אתה מדבר בקול ממש, אבל ממש מעצבן.

הוא: מייד יצטרפו אלינו לשיחה מרתקת ד"ר קרן לנדסמן וד"ר נעם לויתן, וידברו איתנו על מושבות חיידקים בוופל בלגי ואיך זה הורג אותנו לאט אבל בטוח.

היא: שמת לב שהכל אצלך מתחיל בלנדסמנים ונגמר במוות?

הוא: ואם כבר מדברים על מוות, האם אנו צפויים למות כולנו מאסטרואיד מהחלל? מהנדס החלל יואב לנדסמן יצטרף אלינו עוד מעט וינטפק.

היא: מאמי, אני באמת העדפתי אותך יותר כשהיית שומע את ברמן וקיסוס בדרך לעבודה.

הוא: וגם: למה המנוע של וויאג'ר 1 לא פעל במשך 37 שנים, והאם מדובר במעשה נוכלות?

היא: אני לא ממש בטוחה שמדובר בנוכ…

הוא: אם כן, מדובר במעשה נוכלות. מהר, שימו לי את האנדר המוסיקלי של מעשה נוכלות.

היא: מה זה המוזיקה המעצבנת הזו? אתה… משמיע מהלפטופ את שיר הנושא של חגיגה בסנוקר?

הוא: ואם כבר מדברים על מה אנחנו שומעים – פרופ' משה זורמן ידבר איתנו על הקטע האבוד והמרתק שהלחין באך לצ'רלי וחצי.

היא: אתה המצאת את זה הרגע.

הוא: אם כן, זה נראה ששוב מדובר במעשה נוכלות…

היא: ואתה חייב לעשות משהו עם הקול הזה.

הוא: ומיד נעבור לאייטם המרתק הבא שלנו!

היא: ברצינות, אתה נשמע כאילו אתה יותר מדי מרוצה ממשהו.

הוא: ד"ר תמר עילם גינדין תדבר איתנו על שביעות הרצון בתרבות האיראנית, ואיך הנושא המרתק הזה מתקשר לקטע שהלחין באך ממקודם.

היא: באך לא הלחין שום דבר!

הוא: אני חש מעט עוינות מכיוונך…

היא: אתה חושב?

הוא: ולכן אבקש את האנדר המוסיקלי של העוינות, בבקשה.

היא: אלוהים, די כבר עם האנדרים וצא מהסרט!

הוא: סרטים על משחקי תודעה – מיד נדבר על הנושא המרתק הזה עם מי שנחת אתמול מהוליווד, הלא הוא יונתן ג'ת, לשעבר גת, לשעבר ג'ת, לשעבר גת, לשעב… מוזר, הוא התעייף והלך.

היא: נו שיט, שרלוק.

הוא: אם כן, שוב מדובר במעשה נוכלות!

היא: יש לך אבחנה דקה מאוד, מגיע לך פרס.

הוא: אם כן, פרסי האיג נובל לשנת 1995, אבל לפני הכל – שימו לי את האנדר המעצבן ההוא!

היא: אלוהים, לזה אתה מקשיב כל בוקר?

הוא: מה הבעיה?

היא: מה רע ב-88FM?

הוא: מאז התאגיד זה ממש לא מה שהיה פעם.

היא: אם כן, מדובר במעשה נוכלות.

הוא: מעשי נוכלות במהלך ההיסטוריה – מיד אחרי המבזק נקיים שיחה מרתקת בנושא!

היא: ולמה הכל אצלך זה נושא מרתק?

הוא: אם כן, מדובר ב…

היא: ולמה זה "שלושה שיודעים"? מתי היו אצלך באולפן בדיוק שלושה אנשים?

הוא: אני נאלץ להפסיק את השיחה המרתקת הזו ולפטר את המאפרת, כי אנו נפרדים מצופי כאן 11.

היא: יופי.

הוא: כשאף אחד לא רואה, אני מוריד את הז'קט.

היא: שקרן.

הוא: מחר תהיה באולפן גיל מרקוביץ'.

היא: מסכנה.

הוא: אם היא תחליט שלא בא לה להמשיך לחלטר בין שבע לתשע, הלך לי על חמישי חופשי.

היא: זהו? סיימנו?

הוא: נתראה בערב בשידור החוזר!

היא: אתה… שומע את זה גם בערב?

הוא: היום בערב בשידור החוזר הכל יהיה אותו דבר, חוץ מהז'קט.

היא: החפירה לקראת סיום?

הוא: אויש, תודה שהזכרת לי – מיד נקיים שיחה מיותרת עם התכנית שאחר…

היא: די!!!!!!!!!

מוקדש באהבה, הערצה והערכה אינסופית לדודו ארז וצוות "שלושה שיודעים", המעניקים לי חצי שעה יומית של שפיות בדרך למשרד בבוקר. תודה לכם.

רשומה רגילה
הוא והיא

הוא והיא #38

היא: אוף, תראה את האלה שמתנגדים לגיוס בנות.

הוא: נכון?

היא: אלוהים, הם טוענים ש"אפילו בכדורגל אין בנות".

הוא: נו באמת.

היא: יש בנות בסופרגול, כל ילד יודע את זה!

הוא: את מדברת איתי על סופרגול? יש לך מושג מה אני יודע על נוכחות נשית?

היא: כל מי שמכיר אותך אישית מתפוצץ מצחוק עכשיו.

הוא: אני יודע שבכל דור ודור ישנה נבחרת. היא לבדה תעמוד בפני הערפדים, השדים וכוחות האופל…

היא: נכון, באפי!

הוא: אז למה הילדה עדיין לא ראתה באפי?

היא: כי יש שם ערפדים וסקס.

הוא: הסקס תופס תאוצה רק בעונה 6, ועד שזה יגיע היא תגדל.

היא: אתה אשכרה ישבת וחשבת על זה?

הוא: אני לא משאיר שום דבר ליד המקרה.

היא: זה… מטריד.

הוא: אותי יותר מטריד שאת מודאגת מהסקס יותר ממה שווילו עשתה לוורן.

היא: אתה רוצה להזכיר לי מה ווילו עשתה לוורן?

הוא: בואי נתרכז בזה שמבחינתינו יש הסכמה שהילדה צריכה לראות באפי.

היא: מה. ווילו. עשתה. לוורן.

הוא: תראי, אין שום דבר רע בלראות באפי.

היא: היא עשתה לו משהו נוראי, נכון?

הוא: תראי אותי למשל – אני אובססיבי לבאפי ויצאתי נורמלי לגמרי.

היא: ואו, זה בדיוק מה מה שאני אומרת לעצמי כבר 12 שנה.

הוא: תראי, באפי זה לא סופרגול.

היא: אם ווילו הייתה משחקת סופרגול עם וורן… הוא היה מת מוות אכזרי, נכון? זה מה שאני אמורה להבין ממשחקי התודעה הפסיכוטיים שלך?

הוא: אני בטוח שאם היה משחק קלפים של באפי, הוא היה הרבה יותר מגניב מהסופרגול הזה שלך.

היא: זה לא שלי, זה של הילדים, ומה קרה לוורן?!

הוא: תראי, לפעמים דמויות שאהבנו נכנסות לתחום מפוקפק מוסרית…

היא: מפוקפקות מוס… מה-הולך-פה?!

הוא: ואז קורים דברים רעים שאי אפשר לעשות שום דבר לגביהם…

היא: סליחה?

הוא: ומה שאתה צריך לעשות זה לשים את העבר מאחוריך, ולהמשיך לעונה 7.

היא: זה נשמע כאילו ערבבת עלילה עונתית שהרבה גיקים היו מעדיפים לשכוח, ביחד עם טימון ופומבה.

הוא: המוטו שלי בחיים: "זה או באפי או מאפ"י".

היא: יש לבאפי ראשי תיבות?

הוא: בועטים באמני פיתוי ישראלים.

היא: ובאופן מוזר… אני די זורמת עם זה.

הוא: ונחשי מה החלק הכי טוב?

היא: מה?

הוא: ששכחת לגמרי ממה שווילו עשתה לוורן.

היא: אוף, אתה נוראי!

הוא: לא מאמי, נוראי זה מה שהלך בקומיקס.

רשומה רגילה
הוא והיא

הוא והיא #37

היא: מה יש לראות בקולנוע?

הוא: או, אני שמח ששאלת.

היא: אוי ואבוי.

הוא: יש ת'ור החדש.

היא: משהו יותר מתאים לילדים.

הוא: אבל ת'ור

היא: משהו שלא ארוך יותר משעתיים.

הוא: יש "המסור" החדש.

(פאוזה)

הוא: את לא מרוצה בגלל שזה מסור ולא פטיש?

היא: אני בהחלט מזהה כאן פטיש.

הוא: "איש השלג".

היא: זה מוגבל מעל 16.

הוא: כמו "המסור", ולא הייתה לך אתו שום בעיה.

(פאוזה)

הוא: את קהל קשה. "בלייד ראנר" החדש.

היא: היה בלייד ראנר ישן?

הוא: האריסון פורד מחסל אנדרואידים.

היא: אה, ידעתי שזה היה לי מוכר.

הוא: מצויי…

היא: ולא.

הוא: אני נשבע לך שבדקתי את הרשימה הזו מאה פעם, והיחיד שמתאים פה לילדים זה המסור.

היא: ומה עם אלה?

הוא: נו באמת, את מושכת לכיוון של דיפ, ביגפוט ושות'?

היא: ומה רע בהם?

הוא: אין בהם מסורים. בכלל.

היא: תוציא את המסור מהראש שלך!

הוא: זה הגילטי פלז'ר שלי, את לא מבינה? זה היה פעם סלע קיומי!

היא: ומתי הפסקת עם זה עם סלע הקיום הזה?

הוא: בערך בתקופה שהתחתנ… אה הבנתי אותך.

היא: נו באמת, לא יכול להיות שאי אפשר להחליט לאיפה לוקחים את הילדים.

הוא: אמרתי לך, יש או ת'ור או המסור.

היא: אוף. יאללה, שים טריילר של הנורדי. נראה אם יש שם חתיכים.

(2:29 דקות לאחר מכן)

היא: יו!

הוא: נכון?

היא: יו!!!!!

הוא: כן, זה מה שכולן אומרות.

היא: מי זה החתי…

הוא: זה ת'ור.

היא: ומי זה ה…

הוא: זה אח שלו.

היא: ואיך קוראים ל…

הוא: קוראים ליפה ההיא קייט בלנשט.

היא: ואתה קלטת את ה…

הוא: כן, גם ההאלק שם.

היא: לא ההאלק.

הוא: אז מה?

היא: חדי הקרן!

הוא: סליחה?

היא: יש שם חדי קרן! מתעופפים! ברקע!

הוא: אני לא חושב ש…

היא: עם נצנצים!

הוא: אבל…

היא: ואפקטים!!!

הוא: יודעת משהו, נראה לי שמצאתי סרט שנוכל להתפשר עליו.

היא: באמת? איזה?

הוא: המת'ור.

רשומה רגילה
הוא והיא

הוא והיא #36

היא: אוף. כל השעונים בבית מאחרים.

הוא: מה, כולם?

היא: צריך לכוון אותם.

הוא: זה לא יעזור. יש לנו דליפת זמן.

(פאוזה)

הוא: דליפה.

(פאוזה)

הוא: הזמן שלנו דולף. אוזל. בגלל זה אנחנו מאחרים לכל מקום ומפספסים הרבה דברים.

היא: בגלל הזמן.

הוא: שדולף.

היא: אה.

הוא: צריך לבדוק את זה.

היא: את הזמן שדולף?

הוא: דולף? הצחקת אותי. זה חתיכת שפך. האימאימא של האקסון ולדז של כל הזמן שאי פעם נזל והלך קיבינימט.

היא: וואללה.

הוא: מזל ששמת לב.

היא: יש עוד דברים שאני צריכה לשים לב אליהם?

הוא: יש איטיות באינטרנט?

היא: כן, לפעמים היוטיוב נתקע לילדים.

הוא: אז גם האינטרנט נוזל.

היא: באמת ראיתי לפני כמה ימים כתם של פייסבוק על הריצפה.

הוא: אמרתי לך שאסור לזלזל בדברים האלה.

היא: היה שם גם קצת ויקיפדיה, יוטיוב, כמה טורנטים

הוא: זה בלאגן נוראי.

היא: גם פורנו היה שם.

הוא: זה מהשכנים.

היא: מהשכנים.

הוא: בטח גם להם נוזל. זה מתערבב.

היא: עוד משהו שצריך לדעת?

הוא: רשימת המשימות שאת נותנת לי מדי פעם?

היא: כן

הוא: גם היא נוזלת.

היא: בוודאי שהיא נוזלת.

הוא: הנה תראי – היא ריקה לגמרי ולא הספקתי לעשות כלום. תצטרכי להכין לי חדשה.

היא: במקום מה שנזל.

הוא: רגע, זה לא מספיק טוב.

היא: צפיתי שזה לא יספיק.

הוא: הממ… מה שאני הכי צריך זה זמן כדי לתקן את הכל, אבל הזמן כידוע דולף.

היא: בוודאי, זה הרי הוכח אמפירית.

הוא: הדרך היחידה שאוכל להתמודד עם זה

היא: קדימה, תגיד את זה, מאמי.

הוא: היא אם תתני לי עוד זמן בזה שתעזבי אותי כמה ימים, בזמן שאני הולך להיכנס לעובי הקורה ולרדת למחתרת.

היא: הו, זה חייב להיות הפיתרון!

הוא: ידעתי שתסכימי איתי.

היא: אבל איך אוכל ליצור איתך קשר כשתהיה שקוע כל כך בעומק המשימה?

הוא: את לא תוכלי. זו תהיה מחתרת כל כך עמוקה כל כך סודית, שמוסתרת מתחת לעוד שתי מחתרות נוספות שחותרות תחתיה בחתירה מתמדת עטופת תחרה מחתרתית.

היא: תחרה?

הוא: להסוואה.

היא: נשמע כמו מחתרת ללא מתחרים.

הוא: הקורה שאני צריך להיכנס לעובי שלה נמצאת מאוד עמוק.

היא: גם הדליפה.

הוא: שפך, מאמי, שפך.

היא: בוודאי, חבל על כל טיפה.

הוא: מצוין. עוד משהו לפני שאני יורד למחתרת?

היא: תתחיל לעזור לי להכין את הבית לחג או שבאמת תצטרך לרדת למחתרת.

רשומה רגילה
הוא והיא

הוא והיא #35

הוא: מאמי

היא: כן?

הוא: אם היית אומרת לי לפני 11 שנה שעוד 11 שנה אני אהיה איתך בחופשה ביוון עם עוד 2 ילדים

היא: כן…?

הוא: אז הייתי קם ובורח מייד, כי הילדים האלה מעצבנים.

היא: וואללה.

הוא: אבל לגמרי.

היא: תכל'ס צודק. בפעם הבאה נעשה חופשה רק אנחנו!

הוא: עם בלקג'ק וזונות!

(פאוזה)

הוא: אני מצטער, זה היה בזבוז של רפרנס.

היא: נשים את הילדים אצל

הוא: סרסיי לאניסטר!

היא: והבייביסיטר שלהם יהיה

הוא: הסרג'נט מ"קצין וג'נטלמן"!

היא: האומנת שלהם תהיה המכשפה מהצפון!

הוא: המממ… לא נראה לי.

היא: למה?

הוא: המכשפה מהצפון הייתה הטובה. הרעות היו מהמזרח והמערב, וזו מהמזרח מתה בתחילת הסיפור. כך שנשארה רק ההיא מהמערב.

היא: וואללה? אתה בטוח?

הוא: במאה אחוז. קראו להיא מהצפון גלינדה.

היא: אתה סגור על זה?

הוא: לגמרי. אני ראיתי גם את הסרט וגם את הסדרה. אני רק מקווה שאף אחד מהקוראים לא יתחיל לדבר על Wicked כי זה כבר יהיה מוגזם.

היא: ומה עם הספר?

הוא: קריאה זה לחלשים.

היא: זה ממש מוזר. כשאני ראיתי את זה בתור ילדה בהונגריה, התרגום התייחס למכשפה מהצפון.

הוא: אז או שההונגרים לא יודעים לקרוא מצפן, או שיש להם פרשנות מטרידה להבדל בין טוב לרע.

היא: ועל איזה סדרה אתה מדבר? אוי ש

הוא: הסדרה היפנית ההיא ששידרו בחינוכית!

היא: …יט, למה נכנסתי לזה.

הוא: שידרו אותה בחופשים, והיו לה 52 פרקים!

היא: 50 וכמה?!

הוא: שניים! והיה לה הרבה על מה לספר!

היא: 52 פרקים.

הוא: איך דורותי הגיעה לעוץ, ופגשה את הדחליל ושות', והגיעה לעיר הברקת כשעוד לא היו בה אסירים, והלכה לחפש את המכשפה, וניצחה אותה, וחזרה, ואז היה סיפור שלם עם הנסיכה של עוץ, והגמדים על האופניים, ואיזה תולעת שחפרה מתחת לעיר

היא: 50 ופאקינגשניים פרקים.

הוא: והשיר! השיר פתיחה! טהטהטהההההההה!

היא: די.

הוא: "טהטהטההההההטהטה!!! טהטה! טהטהטהההההההה!"

היא: תפסיק, מסתכלים עלינו.

הוא: "עם כלבלב! וילדה יפה! שם הולכים לדרך להלהלה!"

היא: ה"להלהלה" זה כי שכחת את המילים, נכון?

הוא: "עם דחליל! וגם איש הפח! ואריה פחדן להלהלהלה!"

היא: סיימת?

הוא: "היי, וטוטו גם!"

(פאוזה)

הוא: עכשיו כן.

היא: זה נשמע לי כמו סיוט של 52 פרקים.

הוא: בשבילך זה סיוט? תחשבי מה עבר על אילנית.

היא: מה קרה לה?

הוא: היא הייתה צריכה לשיר את הפתיח בכל פעם ששידרו פרק.

רשומה רגילה
הוא והיא, כללי

יומם-לדת

בימים האחרונים חגגתי יומולדת 38. התאריך היה 5.8, למי שתהה.

האירוע המרכזי באותו היה ביקור משפחתי בחדר בריחה (פעם ראשונה!) כשר למהדרין. ארבעתינו נכלאנו בחדר המשחקים של מכשף בעל פטיש לבובות פרווה (אני לא רוצה לדבר על זה), ובעזרת כוחות משותפים הצלחנו לצאת בשלום ואפילו בזמן! נרשמה הפתעה לטובה ממלכת היופי, שעד עכשיו היתה נגד הקונספט של להיות נעול בחדר מלא חידות,  ושיתוף פעולה מלא של הזאטוטים.

החדר, אגב, מותאם היטב למשפחות – הוא קליל, לא מלחיץ (אין באמת נעילה, זה חדר הבנוי מתפאורה ו-ווילונות) וקיימות חידות גם עבור הגדולים וגם עבור הזאטוטים. במקרה שלנו הייתי צריך לוודא מראש את מידת ההתאמה לילד עם צרכים מיוחדים, ורווח לכולנו כשעברנו את המשוכה הזו בשלום.

קיבלתי הרבה ברכות (בעיקר בפייס). תודה לכולכם, חיממתם לי את הלב 🙂

בין שלל הברכות המקסימות שקיבלתי, בלטה במיוחד הגלריה המהממת שהכינה ענבר גרינשטיין – ממים משעשעים המצטטים קטעים מ"הוא והיא". התוצאה מהממת ומושלממת. הא? הבנתם? מהמם? מושלמם?

התמונות נמצאות בהמשך הפוסט. לחיצה על התמונה תיקח אתכם ל"הוא והיא" הרלוונטי. תהנו!

ענבר – את אלופה.

רשומה רגילה