המועמד המועדף

היורשה לי להעלות הצעה בנוגע למצב?

כן, ידוע לי כי "המצב" אינה הגדרה חד-חד ערכית. למעשה, ישנו כרגע יותר ממצב אחד ובעודי כותב שורות אלו מדווח דני קושמרו על שני מצבים נוספים שהגיעו במבצע של אחד פלוס אחד. ברם-אולם-אפעס-כי-אבל, מתכוון אני להציע-גם-להציע.

כמדומני שהמצב מחייב כי נגיף הקורונה ירוץ לרשות הממשלה. תסכימו איתי שאין הגיוני מזה.

מדובר במועמד חדור מטרה עם מצע ברור היטב, אותו הוא מתכוון לבצע ללא הבחנה בין דת, גזע, מגדר או אפיון תעסוקתי.

סיפוח? הצחקתם אותו. מבחינתו כולנו מסופחים ולא מסופחים כאחד. הלא תסכימו איתי שעד לפני יומיים, לא היה אדם אחד סביר ומתפקד מהישוב אשר הכיר את המילים "אור יהודה", כל שכן ביקר שם. והיום? אור יהודה היא חלק אינטגרלי ממדינת היהודים, סלע קיומנו, משוש נפשנו ומטרת הווייתנו. לא ינום ולא יישן שומר ישראל עד אשר כל אור יהודה תסופח עד רגב האדמה האחרון ליישות המוניציפאלית החדשה, הלא היא "קורונה סטייט".

ומה לגבי קשר עם הבוחר? נו באמת. דומני כי מבין כל המועמדים זהו המועמד עם הנוכחות הדיגיטלית השלטת בשיח הציבורי. ברצותו מופיע על המסך, וברגע שלאחריו גורם ליואב אבן להרטיב (עדיין לא החלטתי מה הוא מרטיב). המועמד המועדף מחזיק בצי היועצים התקשורתיים היעיל ביותר על פני הפלנטה, וכל זאת בלי לקחת אגורה שחוקה אחת ממשלם המיסים. הכל בהתנדבות ובחדווה.

שכה אחיה, מדובר ביישות ביולוגית המצליחה לעשות מה שאף שר בריאות לא עשה לפניה: להותיר חותם, לשנע, להבטיח ולקיים. חיש קל הקמנו אוהל קורונה מאובזר להפליא במרכז הארץ, בזמן שבמשך שנים לא הצלחנו להוסיף מיטה אחת שחוקה לבית חולים בנוי על בלוקים! עזבו אותנו מסל תרופות, או בדיקות MRI בפריפריה – ביד חזקה וזרוע נטויה נקים עוד ועוד אוהלים על כל פיסת אדמה בתולית: אוהל קורונה קטן, אוהל קורונה גדול, אוהל קורונה בטעם אגוזים, ואולי, שכה אחיה, אולי גם בטעם נוטלה, ושילכו האלרגנים קיבינימט.

מדובר, קוראות יקרות, בדיפלומט מוכשר מאין כמוהו. המועמד משקיע את מלוא מרצו בטיפוח קשרי חוץ באפיקים שכמוהם לא נראו. ראו את ענף הספורט הטרי אשר פשה בפלנטה:

– "אנחנו מובילים בכמות המתים!"
– "סליחה, אך אנחנו מובילים בכמות החולים שנמצאו."
– "אל נא תבזבז את זמני, טירון. ממוצע האבחנות השגויות אצלנו מרקיע שחקים!"
– "ואני משוכנע שמניינינו יפרח ויפעפע מעלה-מעלה, אם רק נתאמץ עוד קצת."
– "אל תדבר איתי לפני שכמות המתיירים אצלכם בארץ השמש העולה תהיה לפחות 10% מכמות המתאבדים אצלנו."

האם יש מישהו אשר מפקפק בסיכויי המועמד לשקם את מעמדנו הבינלאומי? אינני זוכר מתי הפעם האחרונה ששמעתי את הביטוי "זכות שיבה". רק בשביל זכות נעלה זו הייתי מוכן להצביע לו פעמיים.

אבל יודעים משהו? עזבו את הנחישות, הכישורים, הביצועיזם והדיפלומטיה.

יושרה, קוראות יקרות. הגינות. אמת. וכמובן, העובדה שאין למדינאי העילוי טוויטר, סמרטפון, או קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

מועמד זה אינו זקוק למאגר בוחרים דיגיטלי אותו אפשר להדליף בעזרת כישורי תכנות של חאפר. הקשר שלו איתנו הוא בלתי אמצעי, וללא תיווך. אין צורך לצייץ על מיעוט כזה או אחר המתניידים בתחבורה ציבורית לקלפיות – הוא כבר איתם באוטובוס. ובמונית. לעזאזל, ביכולתו להיצמד לכל סקייטבורד לא מחוטא. מי אתם שתגידו למועמד הנעלה שהרב קו שלו לא בתוקף? הוא מעל כל שיקול בירוקרטי וכל אילוץ לוגיסטי.

נראה לכם שעל אחד כזה אפשר לפרסם על מעללים מפוקפקים אותם הוא מבצע בדלתיים סגורות ועם סמרטפון פתוח? או לאיים עליו בתביעת דיבה? הרי אין לו אפילו צורך לאיים בתביעה נגדית. את החשבון הוא יסגור אתכם לבד.

אני קורא לועדת הבחירות המרכזית: אנא, תקנו את המחדל. הפיצו את הבשורה. שלבו את המועמד המועדף ברשימות לכנסת וביחד נימנע מבחירות נוספות. אחרת, חוששני שהמועמד, במאמציו לעבור את אחוז החסימה, יפעיל את כובד משקלו על מנת לצמצם את מאגר הבוחרים.

תגובה אחת בנושא “המועמד המועדף”

סגור לתגובות.