טובת הציבור

הפורום לטובת הציבור התכנס ביום שלישי בין ערביים. חדר הישיבות סער, שצף וקצף. האנשים המסורים סביב השולחן, נאמו בהתלהבות ובכישרון רטורי שאין שני לו. ואכן היה על מה להתווכח.

"עמיתיי!" הרעים בקולו זקן החברים, "הסכיתו ושימעו כי בנפשינו הדבר!" זקן החברים היה מעט מתוח. הישיבה נקבעה, לאחר פולמוס נוקב, למועד בו כמות הכמטריילס באוויר היתה נמוכה ביותר. המלומדים בדקו זאת על ידי חיפוש בגוגל ובדיקה אקראית של כל תוצאה שלישית בשני העמודים הראשונים. הם התעלמו מהארבע הראשונות.

מיד הסכיתו ושמעו שאר המלומדים. זקן החברים נשם עמוקות ואמר "אני רוצה שנקשיב היטב לשלומציון לפני שנוציא את דבריו מהקשרם."

הקולגות לא היו רגילים בתרגולת כה מסובכת, אך בכל זאת הם כיבדו את זקן החברים. הוא הרי הדבי"ל הראשי (דבילי"ם = דעה בדיונית ישראלית ללא ידע מחקרי).

"חברים," אמר שלומציון וכחכך בגרונו, "מזה שנים מספר אגודת הכמטריל"ס (כמטריל"ס = כימיקלים ומחקר טיפשי רופף וילדותי ללא סימוכין) מנהלת פרויקט רציני ומבוסס למלחמה בעננים… והיום אני גאה לספר שהצלחנו."

ליבם של המלומדים החסיר פעימה. אחד הנוכחים אמר בקול רועד "מצאתם…. פיתרון?"

"בוודאי!" דפק שלומציון על השולחן באגרופו, "לעולם אל תזלזל במי שמפעיל קבוצת פייסבוק שלימדה 50,000 אנשים בוגרים ושפויים להיכנס לפאניקה בכל פעם שהם רואים מפה סינופטית."

הנוכחים מחאו כפיים בנימוס לנוכח ההצלחה המסחרית הגדולה ביותר שלהם.

"בקיצור ולעניין," המשיך שלומציון, "המצאנו משהו פשוט, זול וחסכוני, אשר ניתן להפיצו בקלות לכל בית לצורך התמודדות עם האיום המסוכן."

"אני מאוד מקווה שלא זול מדי," העיר יו"ר פלג ההומיאופתים, "אנחנו הרי עדיין צריכים להביא פרנסה הביתה."

"אה…" אמר שלומציון, "נמכור אותו עם… מים בטעמים?"

"אבל שלא יהיה אלומיניום בפקק!" העירה ראש צוות הלוחמה באלומיניום.

"או כספית!" קרא מפקד הפלג הלוחם בכספית.

"או פסיפלורה!" צעקה האנטי-פסיפלוריסטית. מיד שררה שתיקה מביכה.

לאחר דקה מתוחה המשיך שלומציון: "מדובר בפתרון מניעתי, זול ובטוח לגמרי לשימוש. פשוט לקחת מבעוד מועד, ומאותו רגע העננים הארורים לא יוכלו להזיק לך או לבני משפחתך. אני אומר לכם את זה בביטחון מוחלט!"

"תגיד לי," שאל זקן החברים בכבדות, "זה קצת נשמע לי כמו… ובכן… חיסון, לא?"

קהל הנוכחים התנשף בפתאומיות.

"מה פתאום חיסון?!" נדהם ונעלב שלומציון מעצם העלאת המונח, "זהו בסך הכל אמצעי ריפוי מונע, העוזר לגוף להתגונן ממזיקים על ידי חיזוק מערכות ההגנה שלו בכך שהוא מסייע להם לזהות מבעוד מועד איום אפשרי ולהגיב עליו בהתאם."

"רגע אחד," מלמל זקן החברים, "משהו פה עדיין לא מצלצל לי כל כך טוב. איך מגיע הפתרון הזה?"

"אה, זה טריוויאלי לגמרי," אמר שלומציון, " מדובר בבוכנה קטנטונת המורכבת לתוך צילינדר שקוף. תרופת הפלא מוכנסת לתוכו, ועל ידי דחיפת הבוכנה היא מוזרמת למטופל דרך צינורית מתכתית צרה וחדה."

"שומע, שלומציון," מלמל יו"ר פלג ההומיאופתים, "זה תכל'ס נשמע לי כמו מזרק."

"מזרק, שמזרק, למי איכפת? העיקר שזה עובד. אני אומר לך, חסינות מוחלטת!"

"מה-מה-מה אמרת עכשיו?!" התפלץ האנטי אלומיניומיסט, "מה הייתה המילה הזו שאמרת?"

"איזה מילה?"

"מילה משורש ח.ס.ן., בניין פעיל."

"וואללה?" מלמל שלומציון במבוכה, "זה מה שאמרתי? כנראה נפלט."

רחשי דאגה נשמעו מציבור הנוכחים.

"נו באמת!" נסער שלומציון, "סתם פליטת פה! תתחשבו בי, אני מותש. אתמול הדבקתי את אותו קישור למאמר בנשיונל אינקוויירר מאה פעם בשרשור אחד."

"אנו מכירים היטב את העבודה הקשה והאחראית שאתה עושה," אמר זקן החברים, "אבל מטבע הדברים אנו מודאגים. האם זה עובד?"

"בוודאי שזה עובד!"

"אבל… איך בדקתם?" מלמל ראש פלג הלוחמה בכספית.

"אנחנו ביצענו בדיקות מקיפות," הכריז דובר עמותת האסטרולוגים.

"ואנחנו גיבינו אותם," הצהירה יו"ר עמותת המטפלים באנרגיה.

"זה נשמע שלקחתם את זה ברצינות," אמר זקן החברים, "ועדיין חסר לי משהו."

"סליחה, אבל מאיפה אנחנו אמורים לדעת שיש איזשהו הבדל בין לקחת את תכשיר הפלא לבין לא לקחת אותו?" שאלה לפתע הפסיפלוריסטית. שוב שררה שתיקה מביכה.

"ובכן…" מלמל שלומציון, "לא ברורה לי השאלה."

"איך אפשר לדעת האם הדבר הזה עובד באמת, או שקיבלתם תוצאה מקרית? אולי משהו הפריע לבדיקה?"

"אלוהים אדירים!" זעק האסטרולוג הראשי, "הירח אכן היה באופק דלי באותו יום! איך פספסנו את זה?!"

"חייבים לבדוק את זה שוב," מלמל מזכיר עמותת המתקשרים, "מקסיפיתוס מאלפא-סיגמא-13 אמר לי עכשיו באוזן."

"ובכן…" מלמל שלומציון, "אני מניח שאפשר… לבדוק על… שתי חבורות שונות של אנשים, כשחבורה אחת… ובכן, תקבל את תכשיר הפלא… והשנייה… לא."

"המממ…" מלמל זקן החברים, "זה באמת רעיון מעניין. אתה מנסה לרמוז שנוכל לדעת האם התכשיר אכן פועל או שתוצאת הבדיקה שלכם הייתה מקרית, על ידי בחינה של שתי תוצאות בשני מצבים שונים ובלתי תלויים, כאשר רק במצב אחד אתה מבצע שינוי משמעותי ויזום במערכת הנחקרת, ואילו בסיטואציה השנייה אתה משאיר את המצב על כנו ואז מנסה לבדוק האם בין שני המצבים ישנה חפיפה או שוני ברור, אותו ניתן להגדיר באמצעות מדד ביטחון הניתן לכימות מספרי?"

"אה…" אמר שלומציון בהיסוס, "כן זה דווקא נשמע לי בערך מה שאמרתי."

"אחלה, אני זורם."

"רגע אחד!" אמר יו"ר פלג ההומיאופתים, "אני מקווה שלא תגלה לאף אחד מהאנשים בבדיקה מה הם מקבלים!"

שלומציון הביט בו במבט של כלב עזוב.

"יש משהו בזה," אמר האלומיניומיניסט, "כדי שהתוצאות יהיו אמינות הייתי אפילו מציע שלא נותן התכשיר ולא המקבל ידעו מה הם מקבלים. ככה באמת כולם יקבלו ויפעלו באופן אחיד ללא הסחות."

"אתה מתכוון," שאל שלומציון, "שגם המקבל וגם הנותן יהיו עיוורים לגמרי למה שהם בודקים?"

"כן."

"יענו, גם הנותן וגם המקבל עיוורים."

"פעמיים עיוורים."

"נכון."

"עיוורון, אבל בכפול."

"בדיוק."

"זה נשמע סבבה לגמרי," אמר יו"ר פלג ההומיאופתים, "אפשר לתת לחלק את תכשיר הפלא האמתי ולשאר תיתן משהו מהתרופות שלי."

"מהתרופות שלך?!" נדהם שלומציון, "זה נשמע לי מעט מסוכן…"

"אל תדאג, הן לא עושות כלום."

"ובכל זאת…"

"אתה יכול להיות רגוע," אמר ההומיאופת, "מעולם לא היה אצלי פציינט שקיבל ממני תרופה ומצבו השתנה."

"אבל…" נשמעה קריאה מהעבר השני של השולחן, "איך נדע שעשיתם את זה כהלכה בכלל?"

"ובכן…" הזיע שלומציון, "מה אנחנו עושים בדרך כלל כדי להוכיח או לבדוק דברים?"

"אמת פנימית מפוקפקת!" נזרקה התשובה מקצהו האחד של השולחן.

"אינטואיציה חסרת ביסוס!" נשמעה עוד תשובה מהקצה השני.

"תוצאה אקראית בגוגל!" זעקה הפסיפלוריסטית.

"וודאי, וודאי," אמר זקן החברים, "אבל יש לי הרושם שמפאת חומרת הבעיה ניאלץ להתאמץ יותר."

שלומציון חשב למשך מספר דקות לפני שאמר "אולי… אחרי שנסיים… אני אכתוב איזה מסמך, ו… ובכן, אני אתן אותו לכם כדי שכל אחד יבחן אותו לעומק ויבצע עליו סקירה בלתי תלויה ונפרדת לגמרי, במהלכה הוא יחפש נקודות חולשה במה שעשיתי וינסה להפריך את מסקנותיי, ובסופה כל אחד ייתן לי את דעתו העצמאית לחלוטין על מה שעשיתי עם הצעות לשיפור."

"מצויין!" הרעים זקן החברים, "ותודה לנציגת הארץ השטוחה. זו ההצעה ההגיונית ביותר ששמעתי היום."

"על לא דבר," ענתה הנציגה, "הגיון הוא השם השני שלנו."

"רבותיי…" מלמל שלומציון, "תראו, הקשבתי לכל מה שאמרתם עד עכשיו… בכל זאת אני כאן כבר 15 שנה…"

"ואתה עושה עבודה מצוינת!" אמר זקן החברים.

"תודה, אבל…" המשיך שלומציון, "כל מה שהצעתם עכשיו… זה, ובכן, נשמע כמו…"

"כמו מה?"

"כמו… אהה… מחקר אקדמי סטנדרטי."

סערה פרצה בן רגע בחדר, כאילו מישהו ניסה למכור לנוכחים את הביוגרפיה של אדוארד ג'נר.

"תועבה!" העירה ראש צוות הלוחמה באלומיניום.

"שיקוץ!" קרא מפקד הפלג הלוחם בכספית.

"פסיפלורה!" צעקה האנטי-פסיפלוריסטית. לא שררה שתיקה מביכה כי אף אחד לא שמע.

משבר האמון איים להחריב את הקהילה המסורה. תומכים ומכחישים עלבו זה בזה, עד כי במהומה שנוצרה לא ניתן היה להבין מי שרלטן ומי סתם פסיכי. הישיבה הסתיימה בסערה וללא הכרעה. שירז הפסיפלוריסטית הבינה כי שנותיה היפות בוזבזו לריק וחזרה לגור עם ההורים. השמועה אומרת כי הקימה עמותה ללוחמה בשוקולד הלבן.

חלה הסלמה כאשר פלג המתקשרים ביקש ממקסימוס אימפוטנטוס מגלקסיית "ויאגרה X" להתנקש בשלומציון. שלומציון התגונן היטב באמצעות בקבוק אויר אותו קנה בשקל (שקל אחד!). זקן החברים חש ברע וביקש מדובר ההומיאופתים תרופה להרגעה. הוא מכר לו אותה בשמחה, והרגיע את חששותיו לגבי תופעות לוואי, שהרי ידוע כי התרופות שלו לא עושות כלום.

כולי תקווה, קוראים יקרים, כי המשבר הנורא ייפתר בהקדם. אמרו בתחזית שמחר יהיה מעונן חלקית.

תגובה אחת בנושא “טובת הציבור”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.