כללי

הרומן שלי עם אודג'וב ודריל

אזהרת ספויילרים לספרו של דריל גרגורי "האלף בית של השטן".

עבדכם הנאמן מבקר כרגע בסין, לראשונה בחייו, לצרכי עבודה. להלן רשמיי.

הגעה

המקום הזה רחוק.

כלומר, הוא מלכתחילה היה רחוק. הוא הפך ליותר רחוק כשנאלצנו לבטל את הטיסות היחסית נוחות יותר של אל על (בגלל עיצומי הטייסים) ולקבוע טיסות המשך בחברות זרות שפשוט האריכו את הנסיעה בערך ביומיים. אוף.

אז טסנו להונג קונג. מהונג קונג לצ'ינגדאו. עם הגיענו לצ'ינגדאו, שבאופן כללי זו מילה שמעצבן לכתוב בגלל הצ'ופצ'יק ב-צ', הסתבר ששלחו נהג במיוחד לאסוף אותנו משדה התעופה ולקחת אותנו ליאנטאי. אין לי מושג מה היה שמו, אבל גמלה בי ההחלטה לקרוא לו אודג'וב, מכיוון שהוא נראה בדיוק כמו אודגו'ב מהסרט הג'ימס בונדי "גולדפינגר" רק בלי כובע הבולר הרצחני. לא ראיתם "גולדפינגר"? אני באמת לא מבין מה אתם עושים בבלוג הזה.

אודג'וב רוצה לדבר עם כל מי שלא ראה את

אודג'וב רוצה לדבר עם כל מי שלא ראה את "גולדפינגר".

דריל

כהרגלי בקודש, לקחתי איתי עותק של ספר לנסיעה על מנת להעביר רגעים מתים (בעיקר טיסות).

הקורבן התורן היה "האלף בית של השטן" מאת דריל גרגורי. זהו ספר מופלא ומטריד אודות עיירה אמריקאית שלווה, אשר חייה משתנים לבלי הכר כאשר מגיפה קשה ואכזרית משחקת להם עם הד.נ.א. והופכת את כולם לסינים. עדכונים בהמשך.

אוכל

יצא לנו לאכול ארוחת צהריים, כשאודג'וב היה בין הסועדים. הוא אכל כל דבר שהיו לו מעל ארבע רגליים ונראה שהוא ממש נהנה. הוא באופן כללי נראה אדם מאוד הומני.

התובנה הכללית שלי היא זו: מידת הסיניות של האוכל עומדת ביחס ישר לכמות הרגליים של המנה המוגשת. כבר היו כמה מנות שלא ידעתי האם אני אמור לנגוס בהן או להוציא אותן לטיול.

ארגו

אז בספר הנפלא של דריל יש את יצורי ה"ארגו", שהם סיניים ממש גדולים וגבוהים עם גפיים גדולות וארוכות. קומתם הגבוהה מאוד עבור סיני, מזכירה מחדש לקורא את העובדה כי מדובר בספר מדע בדיוני.

עדכונים בהמשך.

מרחב

בסך הכל בילינו יום אחד ביאנטאי. משם אמרנו שלום לאודג'וב וטסנו לשנגחאי, שהיא באמת עיר מרהיבה. סיבת הביקור: תערוכת ענק (אתם תסלחו לי אם לא אכנס לתחום העבודה שלי בבלוג האסקפיסטי הזה).

דבר אחד ששמים לב במקום הצפוף הזה המלא אנשים (וגם בשדות התעופה בהם עברנו) הוא העובדה שהסינים אוהבים להיתקע ולהידחף. אתה הולך עם טרולי – הם יתקעו בו עם הרגל. הם לא רואים אותו ולכן הוא גם לא קיים. ראייה קוואנטית. מדע. אתה מתעצבן והם נותנים בך מבט מזוגג, שבהתאם לאותו מדע לפחות מאשש את קיומך. רק לא של הטרולי, הם עדיין לא מסתכלים לכיוון שלו בכלל.

מרחב אישי הוא פיקציה. בכל מקום נדחפים לכיוונך הסינים החביבים ובאנגלית רצוצה דוחפים לך עלונים ושואלים "Are you interested in…?" ואז אתה מתעלם והם נתקעים לך בטרולי. המדע מכה שוב.

תזכורת לעצמי: בפעם הבאה לחלק כאן מדבקות סגולות.

בטא

הבטות אצל דריל, הן סיניות קרחות בצבע אדום הנכנסות להריון בלי זכרים המעורבים בעניין, על מנת שיוכלו להוליד עוד הרבה סיניים קטנטנים וחמודים. כל סיני קטן שיוצא להם הוא למעשה סינית קטנה שיכולה אף היא להביא עוד סיניות קטנטנות כדי שכולן יחיו בהרמוניה אוריינטלית נפלאה.

יכול להיות שאני קצת מגזים. עדכונים בהמשך.

שיעולים

הסינים אוהבים להשתעל. ולהתעטש. מכל הלב. הפיזור הבקטריאלי שלהם הוא מתנה שלא מפסיקה לתת. זה באמת מחזה נפלא. וכשאני אומר "נפלא", אני מתכוון שזה נפלא עבור כל מי שחשב ש"12 קופים" הוא קומדיה רומנטית.

ג'ונו

הג'ונואים (אצל דריל) הם חבר'ה שמנים באופן מופרז. פרט מעניין לגביהם ההוא שהם מפרישים חומר ממש מוזר מהגוף שלהם. זה חומר שמורכב מנודלס, אורז מטוגן, מרק ירקות, ירקות מטוגנים, דים סאם מטוגן בשמן עמוק, דגים אקזוטיים מתובלים, טפיוקה ועוד הרבה דברים שאלוהים יודע למה הסינים חושבים שהם אידאלים לארוחת הבוקר.

אנגלית

הסינים דוברים היטב את השפה. הסינית. זה נראה ש-90 אחוז לא יודעים אנגלית בכלל, והנותרים בוחרים מילים באופן אקראי לפי תוצאות הגרלה שנערכה על ידי גרביל מסומם. זה מאוד מתסכל. בתור אחד שיודע אנגלית ברמה טובה מאוד, זה שברון לב של ממש כשאתה מדבר איתם והם מסתכלים עליך במבט מזוגג. זה עוד במקרה הטוב – בדרך כלל הם פשוט צוחקים לך בפנים.

כשהם מואילים בטובם לענות לך באנגלית רצוצה, תשובתם לעולם תהא עם הגייה לא ברורה בעליל. כבר עדיף לדבר עם קני.

כשהמצב נעשה מתסכל, אתה שואל אם יש מתורגמן שמבין. מביאים מתורגמן. עד מהירה אתה מגלה שגם הוא צריך מתורגמן. בסופו של דבר אתה מוצא עצמך מול שניים סינים בלי כינור ובלי אנגלית, שמתרגמים משפט שמעולם לא אמרת על מנת לבצע בקשה שמעולם לא ביקשת על הצד הגרוע ביותר. ומחייכים. זה הרגע בו אתה מצטער שאין בסביבה את הכינור המדובר כדי שתוכל להפגיש אותו עם הראשים שלהם.

כמו כן, יש לסינים מערכת יחסים מיוחדת עם המילה "או". כשאתה שואל אותם: "האם אתם עושים את X בשיטה 1 או שיטה 2?" תשובתם לעולם תהא "כן". אתה מנסה לוודא לאיזה מהסעיפים התייחס ה"כן". כנראה של-2. "אז אתם לא עושים ב-1?" הם עונים "לא.". אז אתה שואל האם פעמיים "לא" זה בעצם "כן". תשובתם הנחרצת היא "לא." אתה מתעצבן ושואל למה הם מתכוונים. הם עונים "כן."

כל ההתנהלות הזו ממש מערערת את הסדר הקיים שבנית במוחך במשך תקופת חיים שלמה: העולם דובר אנגלית, וברגע שאתה תשלוט בשפה הזו, גם אתה תוכל להשתלב בו. ואז באה האומה המוזרה הזו ופשוט מצפצפת על המוסכמה האוניברסלית. אני חייב לציין שהיו לא מעט מקרים בהם פשוט התחשק לי לחנוק מישהו.

כאות של רצון טוב וסובלנות השארתי להם בסופו של הביקור כמה פרקים של "Here We Are" אבל בפורמט בטא מקס, כי אין שום סיבה שרק אני ארצה לחנוק מישהו. פייר או לא פייר?

סוף דבר

בתור התחלה, לעולם אל תסתמכו על תחזית מזג האוויר בסין. השתדלו לשאול מראש מישהו שמכיר את המקום היטב. אני לא התכוננתי כראוי ומצאתי עצמי במזג אויר הנמוך בכ-10 מעלות ממה שהיה מתוכנן (נפילת טמפרטורות פתאומית). אני מניח שזה בגלל שהחזאי היה סיני.

דבר שני, לא הייתי ממליץ להתחתן עם בטא. חיי הנישואין לא יהיו, ובכן, מעשיים. ובאופן כללי הם יהיו קרחים, אדומים ומתסכלים. כמעט כמו לנסות לבקש הסבר על האוכל ממלצר במסעדה סינית.

ודבר אחרון: אל, פשוט אל, תבקרו בסוויצ'קריק. הם לא יודעים אנגלית.

מודעות פרסומת
רשומה רגילה

2 מחשבות על “הרומן שלי עם אודג'וב ודריל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s