הומור

מעשה בקדיש

מעשה במורדוך ציגלוביץ', אזרח שומר חוק, אשר התייצב לאזכרה בבית עלמין מטופח ומלבלב.

והימים ימי קיץ לחים וקופחים, והשעה היא שעת אחר צהריים שמשית. מורדוך עמד ליד המצבה והשתתף בחגיגת האבל כאחרון האזרחים הממושמעים.

אולם לצערו הגדול של מורדוך, חלה הקפדה יתרה במנהגי המקום. "קיבינימט," הוא זעק בליבו, "לא זאת בלבד שהמנוחה היקרה אחזה בשם ארוך ובלתי ניתן להגייה, הרי שהמשפחה היקרה מתעקשת לאיית את כולו עם אותיות מפסוקי התהילים, ללא קיצורים!"

ובעוד גואה במורדוך התַּבְהֲלָה, נוכח הוא לדעת שהמשפחה האבלה (שלא ידעו עוד צער, אמן) יימח שמם וזכרם מתעקשים, ברוב עזות מצח, לאיית גם את שמות הוריה של המנוחה (שלא רק שאת שמה המלא לא זכר, אלא אף תהה מי לעזאזל נתן לה הורים). והלוא זהו מצב בלתי נסבל! מורדוך רקע ברגלו רקיעה עדינה על הקרקע, ומבלי משים שבר את השפיץ של מקום מנוחתו הניצחית של יעקב בוסקילה ז"ל, מי ייתן ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים בעלי השם המקוצר, או אלה שבני משפחתם נוטים לערוך טקס משופר, ורצוי בשעות הבוקר המוקדמות, עת השמש אינה קופחת ואין גם צורך לחלק את היום המזורגג לשניים, כי למי יש זין לצאת לבית העלמין באמצע היום?

בעוד הוא סובל ומתאונן, חש מיודעינו הקרבן טפיחה קלה ונימוסית בכתפו. סבב מורדוך והאיש הנכבד שנגלה לידו ביקש, אם הדבר אינו קשה, שיבוא למצבה של בת דודתו הצנועה (זכר צדיקה לברכה) על מנת להשלים מניין. מיד לאחר שסיים לקלל בליבו את הכלבתא שהתפגרה זה מכבר, נענה מורדוך לבקשה היהודית שהרי איש שומר מסורת הוא ופראייר מארץ הפראיירים, ומיהר לנטוש את מסיבת האשכבה של האירוע אליו הוזמן.

ובתוך 5 דקות, הסתיימה האפטר פארטי המאולתרת של בת הדודה העלומה. להפתעתו, נוכח מורדוך לראות כי היה זה אירוע זריז מאין כמותו. תהה לו מורדוך על האיוורור המבורך לו זכה. מזווית עינו ראה כי האירוע רב הנפגעים של משפחתו הרחוקה-אךלארחוקהמספיק עדיין לא הסתיים. בלבו אמר אומר כי לא יחזור לאזכרה המתמשכת להכעיס, וכי יעשה הכל על מנת להעביר את זמנו בסקס, סמים ותהילים בכל אחד ואחד מהמניינים החסרים בפרדס המצבות.

מייד פצח היהודי הנכבד ושומר המסורת במסע נרחב בשדה הנפטרים הנשכחים, והציע את שירותיו כמשלים מניין מקצועי מן המניין.

לנגד עיניו המשתאות של מורדוך נגלה עולם שלם נסתר מהעין, ובו משפחות חסרות, אזכרות רצופות מאחרים כרוניים, מנוחים גלמודים ונכדים היודעים בליבם הדואב כי הם אלו אשר יצטרכו להסיע את סבתם הסנילית בחזרה לביתה, וכי למרות הכל לא ניתן יהיה להשאירה על המצבה כפי שקיוו (למרות שהתנאים הפיזיים והביולוגים הבשילו לכך עוד בימי פלישת אלנבי).

מורדוך מיהר לברך את אותם אומללים אשר ניקרו בדרכו. לצד הקדישים וה"אָמֵנים", נתקל מורדוך בשיחות חולין בשפע. באזכרה אחת קנה רכב, אותו מיהר למכור ברווח נאה בזו שאחריה. את עלמת החן אשר סטרה לו בשלושים של מר בן חמו זצ"ל, מיהר לשדך לעלם החמודות שהיה אחיינו של פוחצ'בסקי זצ"ל אשר רק עתה נקבר – זו הייתה סעודת המצווה העולצת ביותר שראה. גב' בטיטו קיבלה ממורדוך שלל טיפים לבחירת מצבה ראויה, אותם שמע מהבת של איפרגן ז"ל שקיבלה את השיש במחיר מבצע. היה זה אכן יום מלא הרפתקאות, ריגושים ומעשי חסד.

מיהר מורדוך בחזרה לאירוע משובב הלב אלו הוזמן מלכתחילה, בדיוק ל"אָמֵן" האחרון עתיר האקסטזה. ובעודו עומד, מוקיר תודה לאל על מזלו הטוב ועל יום מלא הרפתקאות, שוב חש טפיחה קלה ונימוסית בכתפו. "בשמחה!" אמר בצהלה מורדוך לעלם הנחבא אל הכלים ומיהר למקום הפגר.

"רק אותיות נשמ"ה, תודה לך איש רב חסד!" אמר העלם רב הנימוס. עוד לא סיים לומר מורדוך שאין בעיה ו"משתתף בצ…" וכבר פצחה מקהלת האבל בסמפוניה עשירה ועתירת הרמוניות אשר אייתה את שמה המלא של הדודה, אביה, אמה, דודיה וחיית המחמד שלה, כולל ניקוד רש"י. גם מורדוך מיהר לאיית בליבו: את ה"כ" וה"ו", וכן את ה"ס" וה"א", את ה"מ" החמקמקה וכמובן את ה"ק" השובבה ועתירת החן.

השמועה אומרת, ידידיי, כי מורדוך סיגלוביץ' עדיין עומד במרכז רחבת הגוויות, כאחרון נציבי המלח, מייחל לסיום הקדיש. המסכן מייחל לקדישו שלועצמו, ובליבו בקשה אחת קטנה: אנא מכם, במחילה, אימרו עליו גם "קיבינימט".

תודה.

מודעות פרסומת
רשומה רגילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s