הומור

הקול הפנימי

המזרקה המכוערת ניצבה על במת מוגבהת והשקיפה על שני הרחובות הראשיים שהצטלבו מתחתיה. דומה כי הרעש שבקע מהרחוב הסואן, אפוף העשן, התאמץ להסתירה מהעולם. ועדיין, עמדה המזרקה, מתריסה בפני…

יאללה, הרדמת אותי.

רגע… מי אמר את זה?

אני, אני אמרתי את זה. אולי תכתוב משהו אחר? הסיפור הזה לא הולך להשתפר.

אבל…

אמרתי שהסיפור הזה לא הולך להשתפר, כמו זה שהתחלת לפניו וזה שאתה הולך לכתוב אחריו. מהשולחן של העורך ישר למגרסה.

רגע אחד! מי אתה?

נו מי נראה לך?

זה לא יכול להיות… ה… הקול הפנימי שלי? זה אתה?! אבל… השתמשתי בסדנת כתיבה ופורנו כדי לגרש אותך!

הא הא הא! אבל עכשיו חזרתי, חזק יותר וגדול יותר מאי פעם!

אתה לא תצליח הפעם! הסיפור הזה יהיה כתוב טוב, הוא יהיה…

חרא מזוקק, טקסט מגוחך, שק איגרוף של קוראי בטא.

תפסיק לבלבל את המוח. אתה יודע שפירסמתי כבר שני סיפורים ויש גם עוד אחד בדרך, שכבר עכשיו נמצא בערי…

הוא יהיה חרא.

איזה חרא, מה חרא?! הוא התקבל לפירסום וכבר בעריכה!

באמצע העורך יתחרט.

זיבי יתחרט.

סמוך עלי.

לא יתחרט.

יתחרט, תאמין לי, ולא תכתוב אצלו יותר. גם פעם קודמת הוא התחרט, אבל הוא פירסם כי לא היה לו נעים ממך, זה הכל.

איך זה שאף פעם אין לך מילה טובה?

חביבי, אני אומר רק את האמת.

מה אמת, איזה אמת? אתה כל הזמן אומר את אותם הדברים, בלי שום ניתוח ריאלי של הסיטואציה הנתונה.

נו, ואני עדיין צודק בחלק גדול מהזמן!

בקיצר, אתה כמו שעון עומד.

מבחינה מתמטית, שעון עומד מדייק יותר פעמים ביממה משעון מפגר.

לא הבנתי.

זה בגלל שגם במתמטיקה אתה חרא.

על מה אתה מדבר?! עשיתי תואר במדעי המחשב, היתי מצטיין דיקאן!

הצחקת אותי. תואר של מכללה, גם כן תואר. חוץ מזה, גם הם התחרטו אבל לא היה להם נעים.

זה פשוט לא יאומן. בכל פעם שאני נכשל אתה צודק, ובכל פעם שאני מצליח אתה אומר שזה היה בטעות.

רואה? קול פנימי, או לא קול פנימי?

ותגיד לי, למה אתה בכלל מופיע בפונט נטוי?

אנא עארף? זה אתה שמנהל שיחות עם ישות דמיונית על הוורדפרס, תגיד לי אתה. גם אני לא מבסוט, תאמין לי.

כן, אני בטוח.

הבנתי אותך. רגע אחד אתה משחק אותה נעלב, רגע אחרי זה אתה לועג. ככה זה אצל הכותבים? יש לך מושג כמה קשה אני עובד?

איזה עבודה קשה אתה עושה כבר?

יש לך מושג עם איזה קול פנימי אני צריך להתמודד?

רגע… אתה רוצה לומר לי שלכל קול פנימי יש גם קול פנימי?

עכשיו אתה מבין מה הולך פה? איזה ריזיקות אני לוקח? תגיד לי, אולי פשוט תכתוב איזה "הוא והיא" מעפן ונסגור עניין?

אהא! אז אתה מודה שיש משהו שאני עושה כמו שצריך!

קיבינימט, עכשיו הקול הפנימי שלי ייכנס בי. אין לך לב?

תקשיב, בוא נעשה עסק. במקום "הוא והיא", אני אכתוב על השיחה הזו, אוקי? נעשה מעין דיאלוג קומי על כותב הנאבק בבעיות הדימוי העצמי שלו. מה אתה אומר?

פשיייי… צ'מע, הרעיון הזה שלך…

יעבוד, הא?

…ממש דרעק. רוב הסיכויים שזה יהיה כישלון אדיר, אולי הכי אדיר שלך.

מה זה?!

נקודת אל חזור של שפל יצירתי.

סססעמק, איזה מין קול פנ… אה רגע.

נו מה אמרתי לך? קול פנימי, או לא קול פנימי?

לך לעזאזל.

אחלה, שמח שיכולתי לעזור. יאללה, לפחות ירדנו מהקטע של לכתוב את הדיאלוג המגוחך הזה.

אה, לא ממש. הנה, כבר כתבתי הכל.

מה זה?

הנה, תראה.

לך תזדיין, טוב?

מודעות פרסומת
רשומה רגילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s