הוא והיא

ג'סיקה ג'ונס – יומן צפייה

(ספוילרים!)

פרק ראשון

הוא: שיט! שיט!
היא: רואה למה אסור להיכנס למעלית?

פרק שני

הוא: שיט! שיט!
היא: רואה למה לא לתרום כליה? או שתיים?
הוא: שיט!!!
היא: תגיד, אתה חושב שככה הוא היה שולט בטארדיס?

פרק שלישי

הוא: לא-לא-לא-שיט, מה את עושה?! אל תפתחי לו את הדלת, אל…!
היא: עזוב, לא משנה כבר.

פרק רביעי

היא: ואו, איזו הפתעה. מי היה מאמין שלשכן המטורלל והנרקומן יש מה להסתיר. זה ממש…
הוא: לא-לא-שיט-טריש-לא-לפתוח-את-הדלת-זה-מלכ… אה, לא משנה, הסתדרת כבר.

פרק חמישי

היא: יו, אני לא מאמינה שהיא הצליחה לתפוס את קיל…
הוא: שיט!
היא: כן, באסה. אז אתה מכין לנו קפה?
הוא: אל תדברי איתי על קפה!

פרק שישי

היא: אם לא קפה, אולי פוקר?
הוא: אל תדברי איתי על פוקר!

פרק שביעי

הוא: מה… אבל… אלוהים… אדירים…
היא: טוב, אני מניחה שאם מסתכלים על זה מהפרספקטיבה של קילגרייב, יש באמת משהו מצחיק בתחנות משטרה.

פרק שמיני

הוא: אז… אולי הם באמת יעבדו ביחד…?
היא: אם חושבים על זה קצת, אז הם באמת יכולים לעבוד טוב ביחד, ו… אה, לא משנה כבר.

פרק תשיעי

הוא: תראי, יש לקילגרייב אימא! אני מקווה שלא יקרה לה משהו נור…
היא: תראה, לקילגרייב פעם הייתה אימא.
הוא: שיט!
היא: נו באמת, You don't see Kevin crying in the sin bin.

פרק עשירי

היא: אחד, שניים, שלושה…
הוא: את באמת סופרת עכשיו 1000 חתכים?
היא: לא את החתכים. את הפגרים.

פרק אחד עשר

היא: זה נראה שסימפסון מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו.
הוא: רגע. שיט.
היא: זה לא נראה לך קצת מוזר?
הוא: שיט!
היא: הוא מתנהג קצת מפחיד, לא?
הוא: שיט!!!
היא: רגע, יכול להיות שהוא מנסה…
הוא: שיייייטטטטט!!!!

פרק שנים עשר

הוא: למה הוא התכוון ב"לנצח"?
היא: נכון שאנחנו לוקחים את הילדים למסיבות יומולדת, ונאלצים להישאר שם איתם כדי להשגיח, והרעש בלתי נסבל אבל אתה ממש חייב להישאר שם ולשמוע בפול ווליום שירים של יובל המבולבל ומיקי?
הוא: כן…
היא: אז ההוראה של קילגרייב לא מתחילה לגרד את זה אפילו.

פרק שלושה עשר

הוא: 😐
היא: 🙂
הוא: מה. זה. היה. עכשיו.
היא: קצת מזכיר לי את אורפן בלאק, אתה יודע?
הוא: לא. מצליח. להיפטר. מנקודה. בסוף. כל. מילה.
היא: לא רצית לעשות משהו עכשיו?
הוא: צריך. לכתוב. פוסט. סיכום. ג'סיקה.
היא: וואללה. אז אתה מזיז את עצמך או לא?
הוא: תני. לי. להתאושש.
היא: הכל בסדר?
הוא: קיל. גרייב.
היא: אה. אז אולי פשוט תכתוב "הוא והיא" וזהו?

מודעות פרסומת
רשומה רגילה

מחשבה אחת על “ג'סיקה ג'ונס – יומן צפייה

  1. פינגבק: התעוררות (סיפור) | הכותב המתוסכל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s