הומור

הקסם הראשון שלי

במסגרת פינתנו החדשה "שיט שכותבים בסדנת כתיבה", אני מתכבד להעלות קטע נוסף. נושא הקטע שהתבקשנו לכתוב: "הקסם הראשון שלי היה…".
תהנו!

הקסם הראשון שלי היה כשגרמתי למעיים של שימי להיתקע לו בגרון עד שהוא הקיא אותם החוצה. זה היה דווקא די מגניב. זה קרה מייד לאחר שהוא שוב ניסה להזמין אותי אליו הביתה כשאישתו לא נמצאת, ורגע לפני שהוא ניסה שוב להתחכך בי אחרי שאמרתי "לא".

הכל בזכות סבתא. תמיד היא היתה אומרת לי שיש משהו בבנות של המשפחה שלנו, אבל אף פעם לא הקשבתי. ביננו, היא תמיד היתה פסיכית. זה בדיוק מה שסבא צרח כשלקחו אותו למוסד, ואם הוא צרח את זה כל כך חזק עד שהיה צריך לסמם אותו 12 שעות ביום, כנראה שהוא ידע על מה הוא מדבר.

מבחינתי, אפשר היה לסמם גם את סבתא, אבל אף פעם לא היה לי נעים להגיד לה את זה בפנים. עכשיו זה בכלל לא נעים, כששימי נשפך פה על הריצפה והפרמדיק לא יודע מה לעשות איתו. זה נראה שכשאתה מקיא את המעיים החוצה, אין באמת פרוטוקול כלשהו שמסביר לפרמדיק מה לעשות במקרה כזה.

הקסם השני שלי היה כשיצאתי עם הפרמדיק והוא ניסה לשים עלי יד. אני לא יודעת איפה הוא עכשיו. רגע אחד הוא אומר: "אני יודע שבא לך" ורגע אחריו הוא פשוט נעלם. פוף.

ואו, אני ממש טובה בזה! היום למשל… סליחה? להחזיר אותו? את מי? את הפרמדיק? איזה פרמדיק? אה, אותו… תראה מה זה, כבר שכחתי ממנו. אבל ביננו, מותק, הייתי מעדיפה שלא תדבר איתי עליו. זה גורם לי לאי שקט, ואתה לא רוצה להיות לידי כשזה קורה. מניסיון.

מודעות פרסומת
רשומה רגילה

מחשבה אחת על “הקסם הראשון שלי

  1. פינגבק: ישראמן והמים הכבדים | הכותב המתוסכל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s